במסיבת עיתונאים שנערכה במשרד הבריאות ביום ב’ ה-8.6.15 נמסרו נתונים ומידע על התהליכים המתקיימים במשרד הבריאות ובקופות החולים לקראת הרפורמה בבריאות הנפש שתיכנס לתוקפה ב 1.7.2015.

רקע
מטרתה של הרפורמה בבריאות הנפש היא להביא לשיפור משמעותי באיכות שירותי בריאות הנפש בישראל, נגישותם וזמינותם. זאת, באמצעות העברת האחריות הביטוחית לבריאות הנפש של תושבי מדינת ישראל ממשרד הבריאות לקופות החולים. בכך יזכו תושבי המדינה לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש בדומה לאופן שבו הם זכאים לקבל שירותים בתחומי רפואה אחרים, לרבות בתוך מרפאות ראשוניות משולבות או במרפאות מתמחות.

מלבד שיפור איכות השירות, הגדלה משמעותית של מספר מקבלי הטיפול לצד צמצום תורי ההמתנה, המטרה להפחית את הסטיגמה החברתית כלפי המתמודדים עם מצוקה נפשית בישראל. הטיפול הנפשי יוכר כחלק מכלל הטיפול הרפואי בישראל.

מהלך זה צפוי להביא לשיפור בבריאותם הגופנית של מקבלי טיפול ממושך בבריאות הנפש ולהגדלה משמעותית באיתור ובטיפול המוקדם של אנשים הסובלים ממצוקות נפשיות  ובשיפור איכות חייהם.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ”ד 1994 נועד במקורו לקבוע את האחריות לאספקת כלל שירותי הבריאות הנכללים בסל הבריאות על קופות החולים. בפועל, מסיבות שונות הוחרגו מספר תחומים, ובהם בריאות הנפש, ולא הוכללו בסל שבאחריות הקופות.  בשנת 2012, הוחלט סוף סוף לבצע את המהלך, וזאת באמצעות צו שנחתם על פי הוראות סעיף 69 לחוק באישור הממשלה. כמפורט  בצו שהובא לאישור הממשלה על ידי  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, התאריך שנקבע למימוש הרפורמה הוא ה- 1.7.2015 .

להלן סקירה של תחומים מרכזיים בהם עוסק משרד הבריאות, בשיתוף קופות החולים לקראת המהלך.

1. הקמת מרפאות חדשות על ידי קופות החולים וההיערכות על ידן
במסגרת ההיערכות לרפורמה, נקבעה יחד עם קופות החולים תוכנית מדורגת לפתיחת מרפאות חדשות לבריאות נפש ברחבי הארץ.

עד כה, נפתחו 61 מרפאות חדשות של קופות החולים. מרפאות נוספות עתידות להיפתח בתקופה הקרובה, מתוכן 28 מרפאות קטינים. כל מרפאה חדשה עוברת בקרה ואישור של האגף לבריאות הנפש, לאחר שעמדה בסטנדרטים הנדרשים.

מכמות של 52,000 מטופלים במגזר הציבורי ממשלתי ערב חתימת הצו, אנו עומדים כיום על קרוב ל-120,000 מטופלים.

משרד הבריאות רואה חשיבות בהמשך קיומם של שירותים ייחודיים קיימים, כגון מרפאות המשרתות את המגזר הערבי או מגזרים ייחודיים אחרים,  ופועל על מנת  להבטיח  שמרפאות אלו ימשיכו לפעול.

משרד הבריאות עוקב באופן צמוד אחר פעילות קופות החולים, המדווחות באופן שוטף על התקדמות שלהן בפריסת המרפאות במחוזות השונים.

קופות החולים מקיימות מערך הכשרה והדרכה לצוותים הטיפוליים שלהן, תוך דגש על צוותי הרפואה הראשונית שאליהם צפויות להגיע פניות חדשות בתחום בריאות הנפש עם כניסת הרפורמה לתוקף.

2. פיתוח שירותים אמבולטוריים והבטחת רצף טיפול במעבר האחריות
פתיחת שירותי בריאות נפש נוספים על ידי הקופות נועדה להוסיף שירותים ולא להחליפם. היעד הוא להגדיל את שיעור מקבלי הטיפול מ-0.8% מכלל הילדים עד גיל 18, לכדי 2%, ומכ1.8% מכלל המבוגרים עד ל-4%.זאת, תוך פריסה רחבה של שירותי בריאות נפש בישראל.

המטופלים במרפאות הממשלתיות והציבוריות טרם הרפורמה יוכלו להמשיך בטיפול באותן המסגרות, למעט אם יקבלו הפניה מקופות החולים למרפאה חלופית ראויה לאחר בחינה פרטנית של עניינם. על החלטה של קופה להעברה למסגרת שירות אחרת למבוטח זכות לפנות בדרכי הערעור המקובלות כבר היום לגבי שירותים גופניים, ובכלל זה פניה לנציבת קבילות הציבור לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות. משרד הבריאות יחד עם קופות החולים נוקטים פעולות אשר נועדו להקל על מי שכבר נמצא בטיפול ערב הרפורמה, ולצמצם ככל שניתן את הצורך להגיע פיזית למרפאת הקופה לשם הוצאת טופס 17.

עובדי ומנהלי המרפאות הממשלתיות עוברים הדרכות והכשרות לצורך היערכותם לרפורמה, ולהכנת מטופליהם לכך.

הפן הכלכלי
במסגרת העברת האחריות על תחום בריאות הנפש לקופות החולים מועבר תקציב של כ-1.9 מיליארד . התקציב יאפשר להקים מרפאות חדשות ולהרחיב את היקף השירותים הניתנים כיום בתחום.

מרגע כניסת הרפורמה לתוקף, כמו בכל תחום רפואי אחר, תהיה השתתפות עצמית רבעונית שעליה יחולו כל הכללים לגבי פטורים מהשתתפות עצמית.

מי שיבקש טיפול  שלא במסגרת מרפאה לבריאות נפש אלא יעדיף טיפול אצל מטפל עצמאי הנמצא בהסדר עם קופת חולים יחויב בהשתתפות עצמית של כ-130 לטיפול בודד. עם זאת יודגש כי זכותו של כל מבוטח לקבל שירות מרפאתי, לכל היותר בהשתתפות רבעונית בלבד, וכי האפשרות לקבלת השירות על ידי מטפל עצמאי נתונה לבחירת המבוטח בלבד.

במסגרת הרפורמה, ירכשו קופות החולים שירותים מבתי החולים ומהמרפאות הממשלתיות עבור המבוטחים שלהן. לצורך כך נקבעו כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים והמרפאות הממשלתיות, וכן תמחור עדכני של שירותי בריאות הנפש השונים שמסופקים על ידם.

רגולציה ופיקוח על פעילות קופות החולים
תהליכי העבודה של קופות החולים לקראת העברת האחריות מבוקרים ומלווים ע”י אגפי המשרד השונים, על מנת לוודא מוכנות מיטבית למהלך.

כחלק מתהליך זה הוגדרו בפירוט השירותים שיהיו הקופות מחויבות לספק במסגרת הרפורמה (בהתאם לצו הממשלתי), ונקבעו הסטנדרטים שבהם עומדות המרפאות השונות כבר כיום. בנוגע לתחומים מסוימים הוציא המשרד המלצות לקופות, אשר מציעות לנקוט בפעולות מעבר לסטנדרט הנוכחי.

ממשקים
עם העברת האחריות לקופות החולים יהיו לפחות שני ממשקים עיקריים בין הקופות לגופים של משרד הבריאות בתחום בריאות הנפש. הראשון ממשק עם הפסיכיאטרים המחוזיים, בנוגע לבדיקה, טיפול או אשפוז כפוי, והשני ממשק עם מערך השיקום, שנותר באחריות המשרד. בשני תחומים אלו נקבעו נהלי עבודה מסודרים בין הקופות ליחידות המשרד.

הסברה
השינוי הצפוי במערכת בריאות הנפש מעורר לא מעט חששות ותהיות בקרב הנוגעים בדבר, ובראשם המתמודדים עם מצוקה נפשית ובני משפחותיהם במעגל הראשון, ואנשי מסגרות השיקום בבריאות הנפש לסוגיהן במעגל השני. זאת, לצד כלל אזרחי ישראל שצפויים ליהנות משיפור משמעותי בנגישות ובזמינות של שירותי בריאות הנפש בקהילה.

בכדי לתת מענה לכך, פועל משרד הבריאות בכמה אופנים:
א. קמפיין תקשורתי – בתקופה הקרובה עתיד לצאת קמפיין תקשורתי לחשיפת המהלך לציבור הרחב, במטרה לעודד צריכה של שירותי בריאות נפש לזקוקים להם.
ב. כנס לציבור – מתוכנן בשיתוף עמותת “לשמ”ה” (המייצגת אנשים עם מוגבלות נפשית ונציגיה אף הם אנשים עם מוגבלות נפשית).
ג. מפגשי הסברה לצוותים במסגרות השיקום ברחבי הארץ. צוותי מסגרות השיקום מעבירים את המידע למשתקמים במסגרות השונות, בכדי לאפשר שמירה על רצף טיפולי עם כניסת הרפורמה לתוקף.
ד. משרד הבריאות העביר הנחיות לקופות החולים לפרסם מידע באתרי האינטרנט שלהן ובמוקדים הטלפוניים על אודות שירותי בריאות הנפש הקיימים אצלן ואופן השימוש בהם.
ה. מידע נוסף מפורסם באתר משרד הבריאות, ובהמשך יפורסם גם במערכת “כל הבריאות”.
ו.  משרד הבריאות מקים חדר מצב למתן מענה לשאלות בנושא הרפורמה. חדר המצב יפעל החל מה-21.6.15 באמצעות  מוקד קול הבריאות 5400*.