תרגילי קשיבות (Mindfulness), הכוללים מדיטציה, מתיחות וקבלה רגשית עשויים לסייע בהפחתת תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Posttraumatic Stress Disorder), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Depression and Anxiety.
ממחקר פיילוט קטן ביוצאי צבא עם תסמונת דחק בתר-חבלתית על-רקע מלחמות, עלה כי 73% מאלו שעברו שמונה שבועות טיפול MBCT (Mindfulness-Based Cognitive Therapy) חלה ירידה משמעותית בסך תסמיני התסמונת, בהשוואה ל-33% מאלו שקיבלו טיפול סטנדרטי. בקבוצת ההתערבות נרשמה גם ירידה משמעותית בתסמיני הימנעות ואדישות לסביבה.
החוקרים מאמינים כי ההתערבות עשויה להתאים לאוכלוסיות אחרות של חולים הסובלים מהתסמונת, בעיקר לאור מחקר קודם, שמצא כי ההתערבות עשויה להפחית את הדחק במספר קטגוריות שונות של חולים שנחשפו למצבי טראומה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הישימות, הקבלה והתוצאות הקליניות של התערבות MBCT קבוצתית ביוצאי צבא עם תסמונת דחק בתר-חבלתית על-רקע מלחמות, שנמשכה למעלה מעשר שנים.
מדגם המחקר כלל 37 חולים ממרפאת Veterans Affairs PTSD. המשתתפים שלקחו חלק בעימותים במהלך מלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה, וייטנאם או במבצע סופה במדבר, עברו שמונה שבועות של טיפולי MBCT (20 חולים, גיל ממוצע של 60.1 שנים) או טיפול סטנדרטי (17 חולים, גיל ממוצע של 58.3 שנים).
ההתערבות הותאמה ל-PTSD וכללה תרגילים בכיתה והדרכה פסיכולוגית, דוגמת התמקדות בכאב ומתח באזורים ספציפיים בגוף, תרגילי מתיחות ותנועה קשובים, אכילה קשובה ומדיטציה שהתמקדה בנשימה ורגשות. בנוסף, המשתתפים לקחו חלק בתרגילים מוקלטים בזמן שביצעו פעילויות יומיומיות ותיעדו את המידע ביומנים שבועיים.
20 המשתתפים בקבוצת ההתערבות חולקו לארבע תת-קבוצות קטנות לחלק ההתערבות שכלל תרגילים בכיתה. אלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי חולקו לשלוש תת-קבוצות. בקבוצה אחת נערכו פגישות שבועיות בנות שעה אחת, במהלך שמונה שבועות, שכללו הדרכה פסיכולוגית אודות PTSD ודרכים להתמודד עם התסמינים, ובשתי הקבוצות האחרות נערכו פגישות קבוצתיות שבועיות בנות 1.5 שעות, שארכו שש שעות, שכללו חזרות בדמיון.
מדד CAPS (Clinician-Administered PTSD Scale) שימש בתחילת המחקר ובתום הטיפול. המשתתפים בקבוצת ההתערבות השלימו גם מדד PDS (Posttraumatic Diagnostic Scale) ואת מדד PTCI (Posttraumatic Cognitions Inventory).
מהתוצאות עולה כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי של 11 נקודות במדד CAPS (p<0.001). לא חלה ירידה משמעותית במדד CAPS הכולל או באחד מתתי המדדים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
בנוסף, חמישה משתתפים בקבוצת ההתערבות וארבעה משתתפים בקבוצת הביקורת הפסיקו את הטיפול בתוך שלושה מפגשים. מספר החולים שהשלימו את המחקר והדגימו ירידה של 10 נקודות במדד CAPS היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (73% לעומת 33%, p<0.05).
בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי בחומרת תסמיני PTSD, כפי שהודגם במדדי CAPS ו-PDS. כמו כן, עם הטיפול הפעיל חלה ירידה משמעותית בתחושות אשמה עצמית, כפי שהודגם במדדי PTCI, ומגמה לפיה חלה ירידה בתפיסה כי העולם הינו מקום מסוכן.
החוקרים כותבים כי התוצאות מבטיחות עבור יוצאי צבא המחפשים דרכים להקל על תסמיני תסמונת דחק בתר-חבלתית. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!