עדויות נוספות תומכות בהשפעה המגנה של פעילות גופנית המוח במבוגרים (Neurology)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולות עדויות נוספות לפיהן הקפדה על פעילות גופנית עשויה להגן על המוח המזדקן מפני התפתחות מחלת אלצהיימר.

פרויקט Rush Memory and Aging Project כלל נתונים אודו למעלה מ-700 קשישים, ללא דמנציה בתחילת המחקר, ומהנתונים עולה כי פעילות גופנית מלווה בהפחתת הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, כמו גם האטת ההידרדרות הקוגניטיבית.

במהלך המחקר, 716 משתתפים ללא דמנציה, בגיל ממוצע של 82 שנים, ענדו מכשיר אקטיגרפיה במהלך 24 שעות ביממה, למשך עד עשרה ימים. המכשיר תיעד את סך הפעילות הגופנית היומית. כחלק מהפרויקט, המשתתפים עברו הערכות קליניות שנתיות, שכללו סדרה של 19 מבחנים קוגניטיביים.

במהלך תקופה ממוצעת של 3.5 שנים, 71 משתתפים (9.9%) פיתחו מחלת אלצהיימר. מניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון את הגיל, המין ורמת ההשכלה, נמצא קשר בין רמת הפעילות הגופנית היומית ובין היארעות מחלת אלצהיימר (HR = 0.477). הקשר נותר גם לאחר תקנון לפעילות קוגניטיבית, חברתית וגופנית, כמו גם לרמת התפקוד המוטורי, תסמיני דיכאון, מחלות כרוניות ומצב אללי APOE.

לדברי החוקרים, באדם עם פעילות גופנית יומית ירודה (אחוזון עשירי), נרשמה עליה של למעלה מפי שתיים בסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאדם עם פעילות גופנית יומית רבה (אחוזון 90).

מודל סטטיסטי הצביע על קשר בין סך הפעילות הגופנית היומית ובין קצב הידרדרות קוגניטיבית איטי יותר, בעיקר בכל הנוגע לזיכרון האפיזודי, זיכרון עבודה, מהירות תפישה ויכולות מרחביות.

החוקרים טוענים כי לעובדה כי לא רק פעילות גופנית, אלא גם פעילות לא-גופנית הייתה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי, השלכות חשובות לא רק עבור מחקרים תצפיתיים אלא גם בתכנון מחקרי התערבות בקשישים. בחלק מהחולים, המתקשים להקפיד על פעילות גופנית לאור מחלות הרקע, תתכן תועלת מאורח חיים פעיל עם הגברת יתר הפעילויות השגרתיות.

Neurology. 2012;78:1290-1291,1323-1329

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן