האם דיכאון מעלה את הסיכון לשבץ מוחי בנשים? (Stroke)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Stroke עולה קשר בין דיכאון ובין עליה מתונה בסיכון לאירועים מוחיים בעתיד.

החוקרים מדווחים לאחר שש שנות מעקב כי בנשים במחקר NHS (Nurses’ Health Study), נוכחות דיכאון לוותה בעליה של 29% בסיכון לשבץ מוחי, כאשר בקרב אלו שנטלו נוגדי דיכאון, בעיקר תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) נרשמה עליה של 39%.

בין השנים 2000-2006, למעלה מ-80,000 נשים בגילאי 54-79 שנים היו במעקב. החוקרים העריכו נוכחות תסמיני דיכאון באמצעות מדד Mental Health Index Score בשנים 1992, 1996 ו-2000. הם הגדירו תסמיני דיכאון משמעותיים בנוכחות מדד של 52 ומטה.

הנשים נשאלו אודות נטילת נוגדי-דיכאון כל שנתיים, החל משנת 1996. הן גם דיווחו פעם בשנתיים על אבחנה של דיכאון ע”י רופא, החל משנת 2000.

במהלך שש שנות מעקב תועדו 1033 מקרי שבץ מוחי 538 אירועי שבץ איסכמי, 124 אירועי שבץ המורגי ו-371 אירועי שבץ מסיבה לא-ידועה.

לאחר תקנון לגיל המשתתפות, מהמחקר עולה קשר בין היסטוריה של דיכאון ובין סיכון מוגבר לשבץ מוחי מכל סוג, עם יחס סיכון של 1.49. הסיכון היה מעט נמוך יותר לאחר תקנון למחלות-רקע מג’וריות, כולל היסטוריה של יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, סוכרת, ממאירות ומחלות לב (יחס סיכון של 1.29).

בקרב נשים שנטלו נוגדי-דיכאון, יחס הסיכון היה 1.39 במידה והן אובחנו עם דיכאון או שמדד Mental Health Index Score עמד על 52 ומטה, או בהעדר שני אלו (יחס סיכון של 1.31).

החוקרים מדווחים כי דיכאון בהווה לווה בסיכון גבוה יותר לשבץ מוחי מהיסטוריה של דיכאון. בקרב נשים שדיווחו כי סבלו בהווה מדיכאון נרשמה עליה של 41% בסיכון לשבץ מוחי. לשם השוואה, בנשים שדיווחו על היסטוריה של דיכאון בלבד, נרשמה עליה לא-משמעותית בסיכון, בהשוואה לנשים ללא אבחנה של דיכאון או נטילת נוגדי-דיכאון.

Stroke 2011; 42: Published online August 11, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן