טיפול בעזרה עצמית עשוי להיות יעיל במטופלים עם תסמינים שלא ניתנים להסבר על ידי מחלה אורגנית (מתוך Neurology)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של כתב העת Neurology עולה כי טיפול על ידי עזרה עצמית המבוסס על טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להיות אפשרי ויעיל במטופלים עם תסמינים אשר לא ניתנים להסבר על ידי מחלה אורגנית.

תסמינים תפקודיים (פסיכוגניים או סומטופורמים), כגון כאב, חולשה, עייפות הינם נפוצים למדי במרפאות נוירולוגיות. במחקר זה בדקו החוקרים יעילות של הוספת טיפול עצמי מבוסס על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT-based guided self-help ) על הטיפול הרגיל אותו מקבלים המטופלים.

המחקר נערך בשתי מרפאות נוירולוגיות באנגליה עם 125 מטופלים הסובלים מתסמינים תפקודיים תסמינים אותם הרופאים הנוירולוגים הגדירו כלא ניתנים להסבר על ידי מחלה או אורגנית, או ניתנים להסבר חלקי בלבד. המטופלים חולקו באופן אקראי לקבוצת טיפול מקובל בלבד או קבוצת טיפול מקובל בתוספת טיפול עצמי (guided self-help GSH ). טיפול GSH כלל חוברת הוראות ו-4 מפגשי הנחיה בני חצי שעה. התוצאה הראשונית אשר נמדדה על ידי החוקרים הייתה דרוג בריאות עצמי לפי דרוג CGI (או clinical global improvement scale בעל 5 נקודות) לאחר 3 חודשים.

החוקרים מצאו כי המטופלים מקבוצת GSH דווחו על שיפור רב יותר בבריאותם (יחס סיכויים של 2.36 לשיפור ב-CGI , עם CI 95% 1.17-4.74, P=0.016 ). ההבדל האבסולוטי בשיעור המטופלים אשר ציינו כי היה “שיפור” או “שיפור משמעותי” בתסמיניהם ותחושת בריאותם היה 13% לטובת קבוצת GSH . מספר זה ניתן לתרגום כ-number needed to treat של 8.

לאחר 6 חודשים לא מצאו החוקרים הבדל משמעותי סטטיסטית בשיפור תחושת הבריאות בין שתי הקבוצות (לפי דרוג CGI ). אולם, הרופאים ראו שיפור מתמשך בתסמינים ובתפקוד הגופני של מטופלים מקבוצת GSH .

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בעזרה עצמית המבוסס על טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי להיות אפשרי ויעיל במטופלים עם תסמינים אשר לא ניתנים להסבר על ידי מחלה אורגנית.

Neurology. 2011;77:564-572

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן