לאחר תקיפת בעלי-חיים, חלק מהילדים עלולים לפתח תסמונת דחק בתר-חבלתית (ובאנגלית, PTSD: Post-Traumatic Stress Disorder), כך עולה מתוצאות מחקר חדש בו עקבו אחר ילדים בסין לאחר שאלו פנו לחדר מיון בגין נשיכת בעלי-חיים.
החוקרים מסבירים כי נשיכת בעלי-חיים אחראית למיליוני פציעות בכל שנה. PTSD עשויה להיות מטרידה במיוחד בקרב ילדים, מאחר שהפרעה זו עלולה לפגוע בהתפתחות התקינה שלהם. לדוגמא, במידה וילד נחשף לאירוע טראומטי בגיל בו מרבית הילדים לומדים לקרוא, הוא נזקק לזמן רב יותר עד להתאוששות, בהשוואה לחשיפה לאירוע דומה במהלך החיים הבוגרים.
מדגם המחקר כלל 358 ילדים בגילאי 5-17 שנים, שפנו לחדר מיון לאחר תקיפה ע”י בעלי-חיים. מרבית הילדים סבלו מנשיכות כלבים, אחרים ננשכו ע”י חתולים, ארנבים, חולדות או חזירי ים.
הילדים קיבלו טיפול סטנדרטי לנשיכות. כמו כן, נערכו בדיקות לתסמיני PTSD והפרעות דומות בעת הפניה לחדר מיון, וכן שבוע ושלושה חודשים לאחר מכן.
בביקורת לאחר שלושה חודשים, 19 מבין 358 הילדים אובחנו עם PTSD. אלו שאושפזו בשל מספר נשיכות היו בסיכון הגבוה ביותר: 10 מבין 38 מהם פיתחו PTSD. לא זוהה הבדל מובהק באופן בו ילדים צעירים או מבוגרים פיתחו את ההפרעה, ושיעורי ההפרעה היו דומים בבנים ובבנות.
החוקרים לא השוו את קורבנות הנשיכה לאוכלוסיה רחבה יותר של ילדים, אך הממצא לפיו כ-5% מאלו שננשכו פיתחו PTSD, דומה לממצאים ממחקרים קודמים. עם זאת, ייתכן כי המספר אינו משקף באמת את שעובר על כל הילדים. ילדים רבים מתקשים לשוב לחיים נורמאלים לאחר אירוע טראומטי, אך לא ברמה שתוביל לאבחנה של PTSD.
לדברי החוקרים, על רופאים להיות מודעים לסיכון להפרעת PTSD בילדים לאחר נשיכות בעלי-חיים, בעיקר לאחר מספר נשיכות.
מומחים שלא לקחו חלק במחקר טענו כי ייתכן והפציעה עצמה אינה הגורם היחיד המשפיע על הסיכוי להופעת PTSD גם לטיפול שניתן לילד בעקבות זאת יש חשיבות. מהמחקר עולה בבירור כי יש חשיבות רבה לטיפול שניתן בחדר המיון ואופי התגובה של הרופאים והאחיות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!