שכיחות נזק לעצמות עולה עם הגיל בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Arthritis Res Ther)

דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) מתאפיינת בשינויים קטבוליים ואנאבוליים בעצמות, אשר שכיחותם עולה עם הגיל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את היקף הארוזיות בעצמות ו- Enthesiophytes בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, חולי פסוריאזיס וביקורות בריאות, במטרה להעריך את ההשפעה של הגיל ומשך המחלה על התפתחות שינויים אלו ולהגדיר את ההשפעה שלהם על התפקוד הגופני.

בדיקת HR-pQCT (High-Resolution Peripheral Quantitative Computed Tomography) שימשה להערכת המשתתפים במחקר. היקף הארוזיות בעצמות ו- Enthesiophytesנבחנו בהתאם לקטגוריות גיל שונות, משך פסוריאזיס ומשך דלקת מפרקים פסוריאטית, בהתאמה.

מדגם המחקר כלל 203 חולים שנכללו במחקר (101 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, 55 חולי פסוריאזיס ו-47 ביקורות בריאות). בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תועד מספר רב יותר וגודל גדול יותר של ארוזיות ו- Enthesiophytes, בהשוואה לחולי פסוריאזיס וביקורות בריאות. בחולי פסוריאזיס וביקורות בריאות לא תועדו הבדלים בארוזיות, בעוד ש- Enthesiophytes היו נפוצים יותר בחולי פסוריאזיס, בהשוואה לביקורות בריאות.

הנתונים הצביעו על קשר תלוי-גיל משמעותי עם ארוזיות גרמיות, אך לא Enthesiophytes, בכל שלוש הקבוצות. מנגד, Enthesiophytes הושפעו בעיקר ממשך פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, ומנגד, ארוזיות גרמיות נקשרו עם תפקוד גופני גרוע יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ארוזיות גרמיות הן תלויות-גיל ונפוצות יותר עם עליה במשך דלקת מפרקים פסוריאטית. מנגד, Enthesiophytes הן ממצא פחות תלוי-גיל, נפוצות יותר בחולי פסוריאזיס ובחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ומושפעות מאוד ממשך המחלה. ל- Enthesiophytes השפעה על התפקוד הגופני בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית, עדות לכך שנדרשת התערבות מוקדמת למניעת נזק בחולים אלו.

Arthritis Res Ther 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן