דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) מתאפיינת בשינויים קטבוליים ואנאבוליים בעצמות, אשר שכיחותם עולה עם הגיל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את היקף הארוזיות בעצמות ו- Enthesiophytes בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, חולי פסוריאזיס וביקורות בריאות, במטרה להעריך את ההשפעה של הגיל ומשך המחלה על התפתחות שינויים אלו ולהגדיר את ההשפעה שלהם על התפקוד הגופני.
בדיקת HR-pQCT (High-Resolution Peripheral Quantitative Computed Tomography) שימשה להערכת המשתתפים במחקר. היקף הארוזיות בעצמות ו- Enthesiophytesנבחנו בהתאם לקטגוריות גיל שונות, משך פסוריאזיס ומשך דלקת מפרקים פסוריאטית, בהתאמה.
מדגם המחקר כלל 203 חולים שנכללו במחקר (101 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, 55 חולי פסוריאזיס ו-47 ביקורות בריאות). בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית תועד מספר רב יותר וגודל גדול יותר של ארוזיות ו- Enthesiophytes, בהשוואה לחולי פסוריאזיס וביקורות בריאות. בחולי פסוריאזיס וביקורות בריאות לא תועדו הבדלים בארוזיות, בעוד ש- Enthesiophytes היו נפוצים יותר בחולי פסוריאזיס, בהשוואה לביקורות בריאות.
הנתונים הצביעו על קשר תלוי-גיל משמעותי עם ארוזיות גרמיות, אך לא Enthesiophytes, בכל שלוש הקבוצות. מנגד, Enthesiophytes הושפעו בעיקר ממשך פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית, ומנגד, ארוזיות גרמיות נקשרו עם תפקוד גופני גרוע יותר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ארוזיות גרמיות הן תלויות-גיל ונפוצות יותר עם עליה במשך דלקת מפרקים פסוריאטית. מנגד, Enthesiophytes הן ממצא פחות תלוי-גיל, נפוצות יותר בחולי פסוריאזיס ובחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית ומושפעות מאוד ממשך המחלה. ל- Enthesiophytes השפעה על התפקוד הגופני בחולי דלקת מפרקים פסוריאטית, עדות לכך שנדרשת התערבות מוקדמת למניעת נזק בחולים אלו.
Arthritis Res Ther 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!