בילדים עם אלרגיה למזון בתיווך נוגדנים מסוג IgE, מרבית מבחני תגר פומיים שבוצעו תחת טיפול ב-Omalizumab הגיעו למינונים נסבלים משמעותיים קלינית וחשיפה בתזונה הותרה לאחר מכן בלמעלה מ-90% ממבחני התגר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice.
החוקרים השלימו סקירת רשומות רפואיות של 51 ילדים עם אלרגיה למזון בתיווך נוגדני IgE (גיל חציוני של 9 שנים, 55% בנים) שהחלו טיפול ב- Omalizumabבין פברואר 2024 ועד פברואר 2025; עוד נסקרו הנתונים אודות מבחני תגר פומיים עד אוגוסט 2025.
מינוני Omalizumab התבססו על משקל המטופל ורמות נוגדני IgE הכוללים ונעו בין 75 מ”ג ועד 600 מ”ג כל שבועיים או ארבעה שבועות. מבחני תגר פומיים בוצעו לאחר חציון של שבעה חודשים מהתחלת טיפול ב- Omalizumab; מינוני המטרה נקבעו לרוב על מינון כולל של 6000 מ”ג חלבון מזון, כאשר מבחן תגר פונמי פתוח לרוב חולק לשישה מינונים הדרגתיים של 5%, 10%, 15%, 20%, 25% ו-25% ממינון היעד.
התוצא העיקרי היה מינון נסבל מצטבר במהלך מבחן תגר פומי, אשר הוגדר ככמות הכוללת של חלבון מזון שצרכו בהצלחה ללא תסמינים מגבילי-מינון.
מבין 73 מבחני תגר פומיים, ב-56 הושג מינון יעד של 6000 מ”ג ומעלה. מבין 56 מבחנים אלו, 89% סבלו מינון של 1000 מ”ג ומעלה, 86% סבלו מינון של 2000 מ”ג ומעלה, 75% סבלו מינון של 4000 מ”ג ומעלה ו-66% סבלו מינון של 6000 מ”ג ומעלה.
בסיכומו של דבר, חשיפה תזונתית הותרה לאחר 92% ממבחני התגר הפומיים, כולל 89% ממבחני התגר לחלב, 91% ממבחני התגר לביצים ו-100% ממבחני התגר לחיטה.
תגובות אלרגיות תועדו ב-45% ממבחני תגר פומיים והיו ברובן בדרגה קלה; טיפול בזריקה לתוך השריר של אפינפרין נדרש בשני מבחני תגר פומיים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מבחני תגר פומיים עשויים לסייע בהערכת תגובה לטיפול ולאפשר חשיפה בטוחה למזונות אלרגניים.
J Allergy Clin Immunol, March 6, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!