באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

סרטן הערמונית הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו כגורם תמותה בקרב גברים בישראל. בארה”ב 1 מתוך 6 גברים יאובחן כחולה בסרטן הערמונית במהלך החיים – 2.9% ימותו מהמחלה.

קשה להעריך את אחוז הגברים שאובחנו עם סרטן הערמונית, אך מעולם לא פיתחו סימפטומים קליניים. הערכה היא, כי האחוז נע בין 23% ל- 66%. הגישה הרווחת בעולם היא, שלסקר של סרטן הערמונית יותר חסרונות מיתרונות, לכן אין בישראל, כמו גם ברוב ארצות העולם המערבי, המלצה גורפת לביצוע בדיקת סקר.

המטרה של עשרת הכללים שנוסחו, היא לסייע לרופאים לאפשר למטופלים קבלת החלטה מושכלת ביחס לדילמה האם לבצע בדיקה לאבחון סרטן הערמונית:

למרות, שההנחיה לרופאים היא לא להפנות לבדיקת הסקר גברים שאינם מעוניינים בבדיקה, עדיין ישנם גברים שיעדיפו לבצע את הבדיקה.

בנסיבות אלו ההמלצה היא על קבלת החלטות משותפת של הרופא- והמטופל.

עשרת הנקודות החשובות שעל הרופא לציין ולהבהיר למטופל:

1.בדיקת סקר לסרטן הערמונית, באמצעות בדיקת ,PSA  שנויה במחלוקת.

2. בדיקת סקר באמצעות PSA  יכולה לאבחן סרטן ערמונית, אך למרבית הגברים הסיכוי לגרימת נזק מהבדיקה ,עולה על התועלת מביצועה.

3. מספר קטן של מקרי סרטן הערמונית עלולים לגרום למוות. לרוב סרטן הערמונית תפתח לאט ואינו גורם למוות.

4. מרבית הגברים הבוחרים שלא לבצע את בדיקת ה- ,PSA  לא יאובחנו  במהלך החיים עם סרטן הערמונית, וימותו בנסיבות אחרות.

5. מטופלים הבוחרים לבצע את בדיקת ה-PSA , יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים בסרטן הערמונית.

6. בדיקת ה-PSA  לעיתים אינה מבדילה בין סרטן עם פוטנציאל קטלני, לבין סרטן שאינו קטלני. יחד עם זאת, גברים עם רמת PSA  גבוהה (מעל 10 mg/L ) הסיכוי שלהם נמוך יותר למות מסרטן הערמונית, אם ינותחו.

7. היתרון הקטן של בדיקת  סקר לסרטן הערמונית הוא במניעת מוות של

    אדם אחד ל- 1,000 גברים, שנסקרו לאורך 11 שנות מעקב.

8. יתכנו נזקים רבים כתוצאה מבדיקת הסקר:

• טעות בפענוח התוצאות.


• רמת PSA  גבוהה יכולה להתקבל בשל ערמונית מוגדלת, ולא בשל הימצאות סרטן, או שהרמה יכולה להיות נמוכה למרות המצאות סרטן.


• אם נדרשת ביופסיה, גם היא עלולה להיות בעלת סיכונים. בביופסיה  נדרש שימוש במחטים המוחדרות לפרוסטטה תחת הרדמה מקומית, ויש סיכון  לזיהומים, דימום, ואשפוז.


• אם סרטן מאובחן, הוא לרוב יטופל באמצעות ניתוח, או הקרנות, שגם להם סיכונים משלהם. יש סיכון קטן למוות בניתוח. בנוסף, בכל אחת מהשיטות יש סיכון מוגבר לאין אונות- אימפוטנציה (סיכון יתר של 37%), ואיבוד שליטה על השתן, המחייב צורך בשימוש בחיתולים (סיכון יתר של 11%), בהשוואה לסיכון ללא ניתוח.

        9. בדיקת ה-PSA  אינה בדיקת דם פשוטה, זוהי בדיקה העלולה “לפתוח דלת”        לבדיקות נוספות ולטיפולים העלולים להזיק למטופל. הסיכוי של אדם להנזק, גדול יותר מהסיכוי לתועלת מהבדיקה. לכן, כל אדם חייב לקבל את המידע , כדי שיוכל להחליט אם לבצע את הבדיקה.

     10.    מחקרים מתבצעים כל העת, כך שרופאים עשויים ללמוד יותר על התועלות       והנזקים שבבדיקת הסקר. נעשים מאמצים לפתח בדיקות אבחון ואמצעי טיפול יעילים יותר, כך שההמלצות עשויות להשתנות עם הזמן.