מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Pediatric Academic Societies Meeting עולות תוצאות מאכזבות להיפותרמיה תרפויטית בטיפול בפגים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שהדגימו את היעילות והבטיחות של היפותרמיה תרפויטית לטיפול באנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית סביב הלידה במדינות בעלות הכנסה גבוהה היו מוגבלים לרוב ליילודים שנולדו לאחר 36 שבועות הריון ומעלה. רופאים רבים נטו להכליל את הממצאים הללו ולטפל בתינוקות בגיל צעיר יותר בהיפותרמיה תרפויטית, למרות שתינוקות אלו עשויים להיות בסיכון גדול יותר לסיבוכים מסכני-חיים או פגיעה באיכות החיים העלולים להחמיר עם היפותרמיה תרפויטית
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של היפותרמיה תרפויטית לאנצפלופתיה איסכמית-היפוקסית בתינוקות שנולדו לאחר 33-35 שבועות הריון.
המחקר נערך לאורך חמש שנים כלל יילודים מ-16 יחידות טיפול נמרץ ביילודים בין 2015 ו-2020. החוקרים התמקדו ב-168 יילודים שנולדו בין שבוע 33 ושבוע 35 ו-6 ימים להיריון עם אבחנה של אנצפלופתיה של היילוד. מחצית מהיילודים השלימו היפותרמיה תרפויטית וחום גוף תקין נשמר במחצית השנייה לאורך 72 שעות. בדיקת MRI של המוח הושלמה לאחר 7-21 ימים ובדיקה נוירו-התפתחותית עם הערכת שמיעה וראיה הושלמה לאחר 18-22 חודשים.
החוקרים מדווחים כי 27 יילודים הלכו לעולמם במהלך המעקב.
מהנתונים עולה כי היפותרמיה תרפויטית לא הייתה יעילה בהפחתת שיעורי התמותה או מוגבלות בדרגה בינונית-עד-חמורה בקרב יילודים שנולדו לפני שבוע 36 להיריון. למעשה, התערבות זו לוותה בסיכוי של 77% לשיעורי תמותה גבוהים יותר, בהשוואה לשיעורי התמותה בקרב יילודים בהם נשמר חום גוף תקין.
החוקרים כותבים כי הם הופתעו במידה מסוימת מהעדר ההשפעה של היפותרמיה תרפויטית ואף עלו רמזים לנזק אפשרי להתערבות זו בתינוקות פחות בשלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי היפותרמיה תרפויטית מומלצת לעיתים קרובות לטיפול ביילודים, אך אינה יעילה בפגים. למרות שמוקדם מדי להסיק מסקנות אודות הצעדים הבאים, עדיין ישנם נתונים רבים לבחינה ואלו עשויים לסייע בזיהוי תתי-קבוצות ספציפיות בסיכון מוגבר לנזק או סיכוי לתועלת עם היפותרמיה תרפויטית.
מתוך כנס ה-Pediatric Academic Societies Meeting
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!