אנדומטריום דק שאינו מגיב לטיפול הוא אתגר משמעותי ברפואת פריון, בעיקר בקרב נשים שלא השיגו שיפור בעובי הרירית למרות טיפול הורמונלי מקובל לקראת מחזורי החזרת עוברים מוקפאים (FET). עובי אנדומטריום נמוך, לרוב נמוך מ־7 מ”מ, נקשר לשיעורי השרשה והיריון נמוכים יותר. פלזמה עשירה בטסיות (Platelet-Rich Plasma – PRP)  מכילה ריכוז גבוה של גורמי גדילה המעודדים רגנרציה, אנגיוגנזה ושיפור המיקרו־סביבה האנדומטריאלית. הזרקה תת־אנדומטריאלית (SE-PRP) נועדה להשפיע ישירות על השכבה הבזאלית ועל אזור החיבור בין האנדומטריום למיומטריום, ובכך לשפר הן את עובי הרירית והן את איכותה התפקודית.

בעבודה שפורסמה בעיתון Scientific Reports  בפברואר 2026 הוצג מחקר פיילוט פרוספקטיבי חד־זרועי שכלל 18 נשים שגילן הממוצע היה 36.7 שנים. מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של הזרקת PRP תת־אנדומטריאלית בנשים עם אנדומטריום דק שאינו מגיב לטיפול. ה-PRP האוטולוגי הוכן מדם של המטופלות והוזרק תת־אנדומטריאלית בהנחיה היסטרוסקופית. טרם הטיפול היה עובי האנדומטריום הממוצע נמוך מ־7 מ”מ (קריטריון ההכללה). לאחר ההזרקה נצפתה עלייה מובהקת בעובי האנדומטריום, כאשר חלק ניכר מהמטופלות הגיעו לעובי של ≥7 מ”מ לפני החזרת העובר. בנוסף לעובי, נצפה שיפור בזרימת הדם התת־אנדומטריאלית בכמה מטופלות שבהן לא הודגם אות דופלר טרם ההתערבות. שיעור ההיריון הקליני עמד על 44.4% (8 מתוך 18), כאשר כל ההריונות הושגו לאחר החזרת בלסטוציסטים. נשים שהרו נטו להיות בעלות רזרבה שחלתית טובה יותר, ושלב ואיכות העובר היו גורמים משמעותיים בהצלחת ההשרשה.

יש לציין שהפעולה הייתה בטוחה ונסבלת, ולא דווחו תופעות לוואי משמעותיות. מספר הטסיות ב־PRP היה גבוה יותר ב־3.69 מהרמה שלהן בדם.

לסיכום, הזרקת PRP תת‏־אנדומטריאלית הובילה לשיפור משמעותי בעובי האנדומטריום ולשיעורי היריון מעודדים בנשים עם אנדומטריום דק שאינו מגיב לטיפול. עם זאת, בשל גודל המדגם הקטן והיעדר קבוצת ביקורת, מדובר בנתונים ראשוניים המחייבים מחקרים אקראיים רחבי היקף לצורך ביסוס היעילות, קביעת פרוטוקול מיטבי והגדרת תת־האוכלוסיות שעשויות להפיק את מרב התועלת מהטיפול.

קישור למאמר

ד”ר נורה גורכד שפסו, מומחית במיילדות, בגינקולוגיה ובאולטרסאונד, התמחות על בפריון ובהפריה חוץ גופית, רופאת אסתטיקה אינטימית תפקודית