הורמוני בלוטת התריס של האם חיוניים להתפתחות עצבית של העובר. חוסר איזון בבלוטת התריס במהלך ההיריון נקשר להתפתחות עצבית לא טיפוסית, כולל סיכון מוגבר להפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD). אוטיזם הוא מצב התפתחותי עצבי מורכב המשפיע על האופן שבו אדם מתקשר, מקיים אינטראקציה עם אחרים וחווה את העולם.

תפקוד ליקוי של בלוטת התריס מתגלה באמצעות בדיקות דם שגרתיות הנערכות לכל הנשים בהיריון. אם נמצאים ערכים לא תקינים של הורמוני בלוטת התריס, TSH ו־T4, משמעותם הקלינית היא תת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או פעילות יתר של הבלוטה (היפרתירואידיזם). ניתן לטפל בליקוי זה ע”י טיפול הורמונלי (בכדורים) שמחזיר את האיזון ההורמונלי לנורמלי.

מחקר שנערך במרכז הלאומי לאוטיזם ע”ש עזריאלי באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, עקב אחר יותר מ־51,000 לידות במרכז הרפואי סורוקה, ומצא כי אימהות עם חוסר איזון מתמשך בהורמוני בלוטת התריס במשך ההיריון, היו בסיכון מוגבר, פי 2.5, ללדת ילדים עם אוטיזם. עוד הבחינו החוקרים, כי ככל שמשך התפקוד הלקוי של בלוטת התריס במשך ההיריון היה ארוך יותר, כך גם הסיכון לאוטיזם ביילוד היה גבוה יותר.

“מצאנו שהסיכון לאוטיזם היה קיים רק בצאצאים של נשים עם חוסר איזון מתמשך בהורמוני בלוטת התריס במשך ההיריון. לעומתן, אצל נשים עם בעיות כרוניות של בלוטת התריס המטופלות כראוי, לא היה סיכון מוגבר לאוטיזם אצל הצאצאים,” הסביר פרופ’ עידן מנשה מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מוביל המחקר. “ממצאים אלה מדגישים את הצורך בניטור שגרתי ובהתאמת טיפול בזמן אמת, כדי לשמור על רמות הורמוני בלוטת התריס תקינות למשך ההיריון.”

ממצאי המחקר מצביעים על מנגנונים הורמונליים אפשריים הקשורים להתפתחות של אוטיזם. “יש להמשיך ולחקור כיצד חוסר איזון הורמונלי מעין זה, מוביל לשיבוש בהתפתחות עצבית של העובר ובסופו של דבר לאוטיזם”, סיכם פרופ’ מנשה.

קבוצת המחקר כללה את: הדוקטורנטית לינה אלבדור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; ד”ר מאי ויינברג מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא ומאוניברסיטת תל אביב; פרופ’ גל מאירי מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע ומאוניברסיטת בן גוריון בנגב; ד”ר אנליה מיכאלובסקי מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, ופרופ’ עידן מנשה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב .

לממצאים כפי שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.