הטיפול ביילודים לאחר חשיפה תוך-רחמית לכוריואמניוניטיס (BMC Pediatrics) והערת עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

זיהום מי שפיר (Chorioamnionitis) הינו גורם סיכון משמעותי להופעה מוקדמת של אלח-דם ביילודים, אבל במרבית היילודים ללא-תסמינים שנחשפו לזיהום מי שפיר במהלך החיים העובריים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Pediatrics עולה כי מדדי ספירת דם מלאה ומעקב קליני יכולים לסייע בניבוי אלח-דם ביילודים אלו ולחסוך טיפול אנטיביוטי מיותר.

החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של יילודים אשר נולדו במהלך שנת 2013 לאחר לפחות 35 שבועות הריון ונחשפו במהלך ההיריון לכוריואמניוניטיס. הם בחנו את היחס בין נויטרופילים לא-בשלים ובין כלל הנויטרופילים והגדירו יחס IT (Immature:Total Neutrophils) כחשוד בנוכחות ערך של 0.3 ומעלה.

מבין 275 יילודים עם היסטוריה של זיהום מי שפיר אצל האם, 36 קיבלו טיפול אנטיביוטי בשל אפשרות של אלח-דם. מבין אלו, 21 יילודים קיבלו טיפול אנטיביוטי למשך למעלה מ-48 שעות בשל סימנים קליניים לזיהום; רק ביילוד אחד הייתה עדות לתרבית דם חיובית. כל 21 היילודים פיתחו תסמינים טרם התחלת טיפול אנטיביוטי. בשישה יילודים תועדה החמרה של יחס IT.

ממצאים אלו מעידים כי ניתן היה להימנע בבטחה מתן טיפול אנטיביוטי אמפירי ב-87% מהיילודים עם היסטוריה של זיהום מי שפיר אצל האם. 81.5% מהיילודים הגיעו לביקורת בתוך מספר ימים ובגיל שבועיים עם צוות הרופאים בבית החולים ולא תועדו אשפוזים חוזרים בשל חשד לאלח-דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית החולים שנכללו במחקר, השימוש במדדים זמינים מספירת דם מלאה, בשילוב עם מעקב קליני, עשוי לסייע בחיזוי אלח-דם ביילודים לאחר חשיפה תוך-רחמית לזיהום מי שפיר ולחסוך בבטחה טיפול אנטיביוטי מיותר.

BMC Pediatrics 2019 August 13, 19 (1): 282

הערות עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי :

מחקר זה מצטרף למחקרים רבים אחרים שהתפרסמו לאחרונה ומטרתם לצמצם את הטיפול באנטיביוטיקה ומצד שני לעשות זאת בצורה בטוחה מבלי להעלות את הסיכון לאוכלוסיית המטופלים.

במחקר קודם נתגלה כי למרות שההמלצה היתה לטפל אנטיביוטית בכל הילודים שנולדו לאמהות עם כוריואמניוניטיס, הרי שבפועל רק 13.5% מהם אכן טופלו. לא נמצא סיכון יתר או פגיעה כלשהי באלו שלא טופלו. מחקר זה מנסה לגבש המלצות המתבססות על בדיקה קלינית ועל ס”ד (ובעיקר על ה- I/T ratio) כמדדים שיוכלו להבחין בין אלה הזקוקים לטיפול לאילה שלא. הם טיפלו על סמך הקליניקה ויחס I/T רק בפחות מ-5% מן הילודים שלאימהותיהם היה כוריואמניוניטיס ולא פספסו אף ילד. נקודה למחשבה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן