מנתונים חדשים שהוצגו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי להוספת Misoprostol ל-Oxytocin מיד לאחר לידה לא היה ערך מוסף במניעת דימום לאחר לידה וייתכן כי אף הטיפול הוביל לעליה בסיכון לאירועים חריגים, בהשוואה למתן Oxytocin בלבד.
מדגם המחקר כלל נשים בגילאי 18 שנים ומעלה, בהם הצפי היה ללידה נרתיקית, שהיו בשלב ראשון של הלידה, בשבוע 36-42 להיריון. המחקר לא כלל נשים עם הריונות מרובי עוברים, רגישות ידועה לפרוסטגלנדינים, ניתוח קיסרי, או השתתפות במחקר קליני אחר.
המשתתפות חולקו באקראי במהלך השלב הראשון של הלידה לטיפול ב-Misoprostol במינון 400 מק”ג או פלסבו מיד לאחר הלידה. כל הנשים קיבלו טיפול פעיל במהלך השלב השלישי של הלידה, כולל זריקה תוך-ורידית של Oxytocin במינון 10 יחידות לאחר לידת הכתף הקדמי של התינוק, סגירת חבל הטבור ומשיכה מבוקרת של חבל הטבור.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בשיעורי התוצא העיקרי של דימום לאחר לידה של מעל 500 מ”ל בתוך שעתיים מהלידה (8.4% בקבוצת Misoprostol לעומת 8.3% בקבוצת הפלסבו). שיעורי דימומים חמורים לאחר הלידה (דימום מעל 1000 מ”ל בתוך שעתיים לאחר הלידה) היו דומים גם כן (1.8% ו-2.4%, בהתאמה).
אירועים חריגים באם היו נפוצים יותר משמעותית בנשים שטופלו ב-Misoprostol (חום, 30.4% לעומת 6.3%; צמרמורות, 10.8% לעומת 0.6%; בחילות, 2.7% לעומת 1.0%; הקאות, 2.2% לעומת 0.8%; ושלשולים, 0.7% לעומת 0%) היו גם כן נפוצים יותר בנשים בקבוצת הטיפול ב-Misoprostol בהשוואה לפלסבו.
החוקרים כותבים כי למרות ש-Misoprostol עשוי להיות שימושי יותר במקומות של תנאי טיפול ירודים, בהם אין מקררים וצוות מיומן, אך במדינות בעלות הכנסה גבוהה השימוש בתרופה מצומצם , בפרט בשילוב עם Oxytocin.
Obstet Gynecol. 2016;128:805-811
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!