עליה במשקל בין הריונות מעלה את הסיכון לתמותת יילוד (Lancet)

במאמר שפורסם בכתב העת Lancet במהלך חודש דצמבר מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי עליה במשקל אימהי בין הריונות מלווה בסיכון מוגבר ללידת מת ותמותת יילודים במהלך השנה הראשונה לחיים.

החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שהתבסס על נתוני מאגר Swedish Medical Birth Register. הם בחנו את הנתונים אודות כ-456,000 נשים שילדו את הילד הראשון והשני בין 1992-2012 להערכת הסיכון ללידת מת (תמותת עובר לאחר 28 שבועות הריון ומעלה) ותמותת יילודים (תמותה במהלך השנה הראשונה לחיים) על-פי השינוי במדד מסת הגוף של האם בין ההריון הראשון והשני.

מבין המשתתפות במחקר, ב-13.1% נרשמה ירידה של לפחות יחידה אחת במדד מסת הגוף בין ההריונות, ב-45.9% המשקל נותר יציב (שינוי של פחות מנקודה אחת במדד מסת הגוף) וב-41.1% נרשמה עליה של לפחות יחידה אחת במדד מסת הגוף.

בהשוואה לנשים עם מדד מסת גוף יציב בין ההריונות, יחסי הסיכון המתוקנים באלו שעלו לפחות ארבע יחידות במדד מסת הגוף עמד על 1.55 ללידת מת ועל 1.29 לתמותת יילוד.

הסיכון ללידת מת עלה באופן לינארי עם עליה במדד מסת הגוף בין ההריונות. בנשים בהן חלה עליה גדולה יותר במשקל הגוף (4 יחידות מדד מסת גוף ומעלה) תועדה עליה של מעל 50% בסיכון ללידת מת בהריון השני, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף יציב.

הסיכון לתמותת יילוד בהריון השני עליה במקרים בהם האימהות החלו עם משקל בריא במהלך ההריון הראשון (מתחת ל-25 ק”ג למטר בריבוע), אך בהמשך עלו במשקל בין ההריונות. הסיכון לתמוות יילודים היה גבוה יותר במקרים בהם הנשים עלו ב-2-4 יחידות במדד מסת הגוף או 4 יחידות ומעלה.

אעפ”י שהעליה בתמותת יילודים עלתה גם כן באופן לינארי עם העליה במשקל, רק עליה גדולה במשקל (4 יחידות מדד מסת גוף ומעלה) לוותה בעליה בסיכון לתמותה לאחר תקופת היילוד.

מנגד, עליה במשקל בין ההריונות לא השפיעה על הסיכון לתמותת יילודים במקרים בהם הנשים היו בעלות משקל עודף במהלך ההריון הראשון. בנוסף, בנשים בעלות עודף משקל, ירידה במשקל האם בהיקף של למעלה מ-2 יחידות במדד מסת הגוף בין ההריונות הפחיתה את הסיכון לתמותת יילודים; עם זאת, ירידה דומה במשקל הגוף בנשים בעלות משקל תקין לוותה בעליה בסיכון לתמותת יילודים.

Lancet. Published online December 2, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/07/2026

בעוד מחקרים קודמים הוכיחו את בטיחותה של ETEF בפגים יציבים (VLBW), מחקר אקראי מבוקר (RCT) זה נועד להעריך את היעילות ואת הבטיחות של גישה זו בהשוואה להזנה שמרנית (CEF)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן