מתוצאות מחקר חדש עולה כי אימוני תנגודת עשויים לצמצם את הצורך באינסולין בטיפול בסוכרת היריונית.
לדברי החוקרים, מאחר ששריר שלד הינו האתר המרכזי לתנגודת לאינסולין במהלך ההיריון, ההמלצות הן להקפיד על פעילות גופנית כטיפול בטוח ויעיל בסוכרת היריונית, מאחר שהתועלת של פעילות אירובית בהפחתת השימוש באינסולין הוכחה היטב בעבר. מצד שני, לא ידוע רבות אודות השימוש התרפויטי באימוני תנגודת בנשים עם סוכרת היריונית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של תכנית אימוני תנגודת על הדרישות לאינסולין ואיזון רמות הסוכר בדם ב-64 נשים עם סוכרת היריונית. המשתתפות במחקר חולקו ביחס 1:1 לקבוצת פעילות גופנית או לקבוצת ביקורת.
בקבוצת ההתערבות, שבע נשים נזקקו לאינסולין, זאת בהשוואה ל-18 נשים בקבוצת הביקורת (p=0.005). בדומה, בקבוצת הנשים שהקפידו על פעילות גופנית התוצאות היו טובות יותר בכל הנוגע לאחוז הזמן שבילו בתוך טווח היעד של רמות הסוכר (לפחות 80% מהמדידות השבועיות מתחת לגבולות שנקבעו למחלה). בקבוצת הנשים הפעילות גופנית, מדובר היה ב-0.63 בהשוואה ל-0.41 בקבוצת הביקורת (p=0.006).
תכנית אימוני תנגודת נמצאה יעילה בהפחתת מספר הנשים עם סוכרת היריונית הנזקקות לאינסולין ובשיפור איזון רמות הסוכר בדם באוכלוסיה זו. מהמחקר הנוכחי עולות עדויות לפיהן אימוני תנגודת עשויים לתרום לטיפול בנשים עם סוכרת היריונית.
מגבלות המחקר כוללות את גודל המדגם הקטן וחוסר אפשרות לקבוע את ההשפעה המשולבת של אימוני תנגודת עם פעילות אירובית ו/או מטפורמין בנשים עם סוכרת היריונית.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!