פרופורציות גדולות של לידות מוקדמות (של הריונות שנוצרו על ידי IVF), בעיקר לידות של תאומים, אך גם לידות של תינוקות בודדים, מציגות סיכון מוגבר לשיתוק מוחין (CP).

מטרת המחקר הייתה להעריך את השכיחות של שיתוק מוחין (CP) בקרב ילדים, שהגיעו לעולם בעזרת IVF (in vitro fertilization), לעומת ילדים שהגיעו לעולם ללא שימוש ב-IVF.

המחקר כלל את כל לידות התאומים והתינוקות הבודדים החיים, שנולדו בדנמרק בין האחד בינואר 1995 וה-31 בדצמבר 2000. ילדים שהגיעו לעולם על ידי IVF (9255 ילדים) זוהו דרך הרישום של IVF, הילדים שהגיעו לעולם שלא על ידי IVF (394713 ילדים) אותרו על ידי רישום הלידה הרפואי הדני. אבחוני שיתוק מוחין (CP) נלקחו ממכתבי השחרור של בתי החולים. התוצאה העיקרית שנמדדה הייתה השכיחות של שיתוק מוחין (CP) בילדי IVF ובילדים שאינם IVF.

להלן סיכום תוצאות המחקר. לילדים, שנולדו לאחר IVF, היה סיכון מוגבר לשיתוק מוחין (CP). תוצאות אלה לא השתנו לאחר תקנון לגיל האם, למין, למספר הלידות, למצב של תינוק הקטן עבור גיל ההיריון ולרמת ההשכלה. האפקט הבלתי תלוי של IVF נעלם לאחר תקנון נוסף למספר רב של עוברים וללידה מוקדמת. כשמספר רב של עוברים וגם לידה מוקדמת נכללו במודלים רבי משתנים, לידה מוקדמת נשארה קשורה חזק עם הסיכון לשיתוק מוחין (CP).

PEDIATRICS Vol. 118 No. 2 August 2006, pp. 475-482 – pediatrics.aappublications.org/cgi/content/abstract/118/2/475?etoc

הערות עורך:

מספר מחקרים מצאו קשר בין הריון בעזרת IVF ובעיקר ICSI לבין CP בילדים הללו בהמשך. מחקר יפה זה מצא את הקשר הנ”ל אך הקשר התבטל לאחר תקנון למספר ילודים בהריון. יתכן וזאת בשל הכח הסטטיסטי הלא מספיק של המחקר ובמדגם גדול יותר כן היה נמצא הקשר הזה. ברור הדבר כי עדיין הטכנולוגיה אינה מצליחה לחקות לחלוטין את הטבע, אך ברור גם כי הזוגות שבחרו להרות בעזרת IVF לא עשו זאת, אלא כאשר לא הצליחו ב”דרך טבעית”.