מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports עולה קשר בין התנהגות יושבנית בתחילת היריון ובאמצע היריון מלווה בסיכון מוגבר לקדם-רעלת היריון, בעוד שפעילות גופנית בהיקף נרחב יותר מלווה בסיכון מופחת לכל סוגי קדם-רעלת היריון.

מחקר העוקבה נערך בין 2016-2023 ונועד לבחון את הקשר בין התנהגות יושבנית ורמות פעילות גופנית בתחילת היריון ואמצע היריון ובין התוצאות המיילדותיות. מדגם המחקר כלל 1,405 נשים הרות (גיל אימהי ממוצע של 31.5 שנים) שפנו להשלמת אולטרה-סאונד מוקדם או אולטרה-סאונד בטרימסטר השני.

מדי האצה שימשו להערכת אורח חיים יושבני ורמות פעילות גופנית לאורך שבעה ימים עוקבים.

התנהגות יושבנית ופעילות גופנית נבחנו במהלך שבועות היריון 8-23; המשתתפות סווגו לשלישונים על-בסיס אחוז הזמן שבילו בפעילות יושבנית (סף של 64.5% ומעלה או עד 55.9%) ובפעילות גופנית (סף של 29.1% ומעלה או עד 21.1%).

התוצאות המיילדותיות שנבחנו כללו יתר לחץ דם הריוני, קדם-רעלת היריון (כלל הסוגים, חמורה, לפני המועד ובמועד), סוכרת הריונית, פרע כתפיים, שיטת לידה ודימום חמור לאחר-לידה.

בנשים בשלישון אורח חיים יושבני ביותר תועד סיכון מוגבר לקדם-רעלת היריון בכלל (יחס סיכויים מתוקן של 3.22, p=0.004) ובפרט קדם-רעלת היריון חמורה (יחס סיכויים מתוקן של 9.84, p=0.046) וקדם רעלת היריון לפני המועד (יחס סיכויים מתוקן של 5.61, p=0.045), בהשוואה לאלו בשלישון אורח חיים הכי פחות יושבני.

בנשים בשלישון העליון של היקף פעילות גופנית תועד סיכוי מוגבר לקדם-רעלת היריון מכל סוג (יחס סיכויים מתוקן של 0.22, p<0.001), קדם-רעלת היריון חמורה (יחס סיכויים מתוקן של 0.08, p=0.019), קדם רעלת היריון לפני המועד (יחס סיכויים מתוקן של 0.08, p=0.023) וקדם-רעלת היריון במועד (יחס סיכויים מתוקן של 0.31, p=0.010) השוואה לאלו בשלישון התחתון של פעילות גופנית.

לא תועד קשר משמעותי בין התנהגות יושבנית או רמות פעילות גופנית ובין תוצאות מיילדותיות אחרות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הפחתת משך זמן יושבני והגברת פעילות גופנית הן התערבויות לא-תרופתיות חשובות למניעת יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם במבוגרים.

Sci Rep, Oct 13, 2025

לידיעה במדסקייפ