ההשפעה של פיזיותרפיה על כאב ותפקוד בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך, פיזיותרפיה לא הביאה לשיפור גדול בכאב או תפקוד בהשוואה לטיפול דמה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים התומכים בפיזיותרפיה לטיפול באוסטיאוארתריטיס של הירך. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את התועלת של טיפולי פיזיותרפיה על מדדי כאב ותפקוד גופני בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך.

המחקר כלל 102 מתנדבים מהקהילה עם כאבי ירך בדרגה של 40 ומעלה לפי מדד כאב של עד 100 מילימטרים ואוסטיאוארתריטיס של הירך לפי צילום רנטגן. 49 חולים בקבוצת הטיפול הפעיל ו-53 חולים בקבוצת טיפול דמה לקחו חלק ב-12 שבועות התערבות ו-24 שבועות מעקב.

המשתתפים לקחו חלק בעשרה מפגשי טיפול לאורך 12 שבועות. טיפול פעיל כלל הדרכה וייעוץ, טיפול מנואלי, תרגילים ביתיים ושיפור שיווי המשקל לפי הצורך. טיפול דמה כלל אולטרה-סאונד לא-פעיל וג’ל חסר השפעה.

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד הכאב הממוצע והתפקוד הגופני (לפי מדד Western Ontario and McMaster Universities Osteoarthritis Index) לאחר 13 שבועות. תוצאים משניים כללו את מדדים אלו לאחר 36 שבועות וליקויים, יכולת גופנית, שינוי גלובאלי, מצב פסיכולוגי ואיכות חיים לאחר 13 ו-36 שבועות.

96 חולים השלימו את 13 שבועות המחקר (94%) ו-83 חולים השלימו את 36 שבועות המחקר (81%). ההבדלים בין הקבוצות בשיפור מדדי הכאב לא היו מובהקים סטטיסטית. בקבוצת הטיפול הפעיל, מדד VAS (Visual Analog Scale) עמד על 58.8 מ”מ בתחילת המחקר ועל 40.1 לאחר 13 שבועות ; בקבוצת הדמה, המדד הבסיסי עמד על 58 מ”מ ולאחר 13 שבועות עמד על 35.2 מ”מ. ההבדל הממוצע עמד על 6.9 מ”מ לטובת טיפול דמה. מדדי תפקוד לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות.

ממוצע מדד התפקוד הגופני בקבוצת הטיפול הפעיל עמד על 32.3 ולאחר 13 שבועות עמד על 27.5 יחידות, בעוד שהמדד הבסיסי בקבוצת הדמה עמד על 32.4 יחידות והמדד לאחר 13 שבועות עמד על 26.4 יחידות, עם הבדל ממוצע של 1.4 יחידות לטובת טיפול דמה לאחר 13 שבועות. לא תוארו הבדלים בין הקבוצות בתוצאים המשניים .

41% מהחולים בקבוצת הטיפול הפעיל דיווחו על 26 אירועים חריגים קלים ו-14% מהחולים בקבוצת טיפול דמה דיווחו על תשעה אירועים חריגים (P=0.003).

ממצאי המחקר מטילים ספק באשר לחשיבות טיפולי פיזיותרפיה בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך.

JAMA. 2014;311(19):1987-1997

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן