השפעת פעילות גופנית אירובית על איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות

מקור: J Psychiatric Res

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatry עולה כי פעילות גופנית אירובית עשויה להביא לשיפור אובייקטיבי וסובייקטיבי באיכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית אירובית מהווה גישה לא-תרופתית יעילה לשיפור איכות השינה. כעת הם השלימו מטה-אנליזה להערכת העדויות בספרות הרפואית באשר ליעילות התערבות זו במבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות.

החוקרים השלימו חיפוש מקיף במאגרי PubMed/MEDLINE, Web of Science, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 10 ביוני, 2025. הסקירה השיטתית כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת התערבויות פעילות גופנית אירובית על איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

מטה האנליזה כללה 15 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 775 מבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות. מהנתונים עולה כי פעילות גופנית אירובית לוותה בשיפור משמעותי באיכות השינה, עם גודל השפעה מתון (p<0.0001).

מניתוח לפי תתי-קבוצות לפי קטגוריית אבחנה עלתה השפעה משמעותית לפעילות גופנית אירובית בחולים עם אבחנה של הפרעת דיכאון (p=0.0008) והפרעות חרדה (p=0.0396), אך לא באלו עם הפרעת שימוש בחומרים או סכיזופרניה.  הממצאים הצביעו על גדלי השפעה גדולים יותר להתערבויות שנערכו בתדירות של שלוש פעמים בשבוע לפחות (p<0.0001), פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית (p<0.0001), פעילות גופנית לאורך 10 שבועות ומעלה (p<0.0001), משך פעילות גופנית של לפחות 30 דקות (p=0,0002) והיקף פעילות שבועי של מעל 90 דקות (p=0.0007).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על היעילות ובטיחות של פעילות גופנית אירובית לשיפור איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות. מהנתונים עולה כי יש מקום להמליץ על פעילות ארוכת-טווח (לפחות 10 שבועות) בעצימות נמוכה-עד-בינונית, בתדירות של לפחות שלוש פעמים בשבוע, כל אימון במשך לפחות חצי שעה ובהיקף של מעל 90 דקות בשבוע.

J Psychiatric Res, April 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן