ירידה מוקדמת בפעילות גופנית מנבאת סיכון למחלות לב וכלי דם בעתיד

מקור: JAMA Cardiology

מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולה כי ירידה בפעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת מתחילה כ-12 שנים טרם אבחנה של מחלה קרדיווסקולארית, עם ירידה תלולה בשנתיים טרם הופעת המחלה. בנשים שחורות תועדו באופן עקבי הרמות הנמוכות ביותר של פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת והן בסיכון גבוה פי ארבעה למיעוט פעילות גופנית לאחר אירוע קרדיווסקולארי, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות.

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר CARDIA (או Coronary Artery Risk Development in Young Adults), מדגם שכלל 3,068 משתתפים (גיל ממוצע של 25.2 שנים) בארבע מדינות בארצות הברית בין 1985-1986 ועד 2020-2022.

המשתתפים דיווחו על רמות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת באמצעות שאלון פעילות גופנית, כאשר המדדים הוצגו כיחידות פעילות גופנית (300 יחידות מקבילות ל-150 דקות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת בשבוע).

ניתוח סטטיסטי בחן 236 מקרים של מחלה קרדיווסקולארית שאירעו בקרב משתתפים במחקר. כל אירוע הותאם ביחד 1:1 עם קבוצת ביקורת לפי מין, גיל וגזע, תוך התמקדות במגמות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת לפני ואחרי אירועים קרדיווסקולאריים.

מהנתונים עולה כי רמות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת ירדו בעקביות מבגרות צעירה עד לגיל העמידה לפני התייצבות, כאשר בגברים שחורים תועדה ירידה ממושכת יותר ונשים שחורות דיווחו בעקביות על רמות הפעילות הנמוכות ביותר.

בקבוצת המקרים תועדה ירידה מואצת ברמות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת בתוך שנתיים מאירוע קרדיווסקולארי, כאשר הפערים לאחר האירוע נותרו על כנם בהשוואה לקבוצת הביקורת.

בנשים שחורות תועד סיכון מוגבר משמעותית לרמות נמוכות של פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת לאחר אירוע קרדיווסקולארי, בהשוואה לקבוצות אחרות (יחס סיכויים של 4.52, רווח בר-סמך 95% של 2.20-8.89).

לאחר תקנון לרמות פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת לפני אירוע קרדיווסקולארי, בקבוצת המקרים תועד סיכוי גבוה יותר מקבוצת הביקורת לרמות נמוכות של פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת לאחר האירוע הקרדיווסקולארי (יחס סיכויים של 1.78, רווח בר-סמך 95% של 1.26.2.50).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ירידה בהיקף פעילות גופנית בדרגה מתונה-עד-מאומצת מבגרות מוקדמת עד לגיל העמידה, לאחר מכן חלה התייצבות בהיקף הפעילות, עם הבדלים דמוגרפיים משמעותיים. בקבוצת המקרי תועדה ירידה חדה לפני אירוע קרדיווסקולארי והפערים בהשוואה לביקורות נותרו לאחר מכן.

JAMA Cardiology, July 23, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן