מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי באורחות חיים (דוגמת עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית בדרגה נמוכה) ומצבי מחלה, הקשורים עם השמנה ודיכאון ועשויים לערפל את הקשר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע אם הקשר בין עליה בהשמנה ובין תסמיני דיכאון אינו תלוי בגורמים אלו.

החוקרים השלימו מחקר חתך שכלל נתונים אודות 1,821 מבוגרים בגילאי 46-73 שנים שפנו למרפאה ראשונית באירלנד בין מאי 2010 ועד אפריל 2011 עם נתונים אנתרופומטריים ונפשיים זמינים. שני שאלונים שימוש להערכת תסמיני דיכאון: מדד CES-D (או Center for Epidemiologic Studies Depression Scale) ומדד WHO-5 (או WHO Well Being Index). מדד CES-D גבוה יותר העיד על תסמיני דיכאון חמורים יותר, בעוד שמדד WHO-5 גבוה יותר העיד על מצב כללי טוב יותר.

במודל שכלל תקנון לגיל, מין, השכלה, אורחות חיים ומצבי תחלואה, מדד מסת גוף גבוה יותר (p<0.001) ויחס היקף מותניים לגובה גבוה יותר (p<0.001) נקשרו עם תסמיני דיכאון חמורים יותר לפי מדד CES-D. שני המדדים לא נקשרו עם מדדי WHO-5.

החוקרים כותבים כי ישנם מספר מנגנונים ביולוגיים העשויים לעמוד בבסיס הקשר בין השמנה ודיכאון. עם זאת, ייתכן כי עליה במשקל מובילה להחמרת דיכאון בעקבות השפעה חברתית, דוגמת דעה קודמה, אפליה וסטיגמה חברתית. הכאב הכרוני משנית להשמנה, דוגמת כאבי מפרקים, כאבי גב ופיברומיאלגיה, גם עשויים להוביל לדיכאון.

בניתוח לפי מגדר, הקשר בין מדד מסת גוף גבוה יותר ובין מדד CES-D גבוה יותר היה בולט יותר בקרב נשים (p=0.007) מגברים (p=0.049). בדומה, הקשר בין יחס היקף מותניים לגובה גבוה יותר ובין מדד CES-D גבוה יותר היה בולט יותר בנשים (p=0.01) לעומת גברים (p=0.044).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים עם נתונים פרוספקטיביים באוכלוסיות שונות וכן לערוך מחקים להערכת המנגנונים בבסיס הקשר בין עודף-משקל והשמנה ובין דיכאון.

PLoS One, March 6, 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן