בחולים עם אבחנה של פרפור פרוזדורים, השתתפות בהתערבות המתמקדת בפעילות גופנית לאורך שישה חודשים הפחיתה את שיעורי הישנות הפרעת הקצב ולוותה בשיפור בחומרת התסמינים בהשוואה לביקורות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JACC Clinical Electrophysiology.
החוקרים השלימו את מחקר ACTIVE-AF, מחקר אקראי ומבוקר שכלל 120 חולים (גיל ממוצע של 65 שנים; 43% נשים) עם פרפור פרוזדורים התקפי או קבוע. החולים חולקו לקבוצת טיפול סטנדרטי או התערבות ממוקדת פעילות גופנית, שכללה אימון אירובי תחת השגלה ובבית למשך שישה חודשים. האימונים האירוביים תחת השגחה נערכו באופן פרטני על-בסיס שבועי לאורך שלושת החודשים הראשונים ודו-שבועי לאורך שלושת החודשים הבאים.
התוצא העיקרי היה העדר פרפור פרוזדורים ללא טיפול תרופתי להפרעות קצב לב או אבלציה באמצעות צנתר לאחר 12 חודשים.
מהנתונים עולה כי שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 40% בזרוע ההתערבות לעומת 20% בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.50, רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.78).
חומרת תסמיני פרפור פרוזדורים לאחר שישה חודשים, התוצא העיקרי השני של המחקר, הייתה נמוכה יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע של 2.3-, p=0.033), כאשר ההבדלים נותרו לאחר 12 חודשים (הבדל ממוצע של 2.3-, p=0.041).
סך נטל התסמינים היה קטן יותר בקבוצת ההתערבות לאחר שישה חודשים, אך לא תועדו הבדלים בין הקבוצות לאחר שישה חודשים.
לאחר שישה חודשים, שיא צריכת החמצן היה גבוה יותר בזרוע ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (הבדל ממוצע של 1.6 מ”ל/ק”ג/דקה; רווח בר-סמך 95% של 0.50-2.70) ולאחר 12 חודשים (הבדל ממוצע של 1.8 מ”ל/ק”ג/דקה, רווח בר-סמך 95% של 0.30-3.20).
לא תועדו הבדלים בין הקבוצות במבנה או תפקוד הלב, במדד מסת הגוף או לחץ הדם.
ממצאי המחקר מאשרים את החשיבות של שינויי אורחות חיים בטיפול בפרפור פרוזדורים. חשוב מכך, המודל ששימש במחקר וכלל התערבות המשלבת אימון גופני תחת השגחה עם פעילות גופנית ביתית עשוי להגדיל את הסיכוי כי התערבות זו תהיה ישימה בשטח.
JACC Clin Electrophysiol, Jan 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!