פעילות גופנית מתונה והקשר למניעת אי ספיקת לב (Circulation)

מחקר חדש שנערך לאחרונה מראה שביצוע של 75 עד 150 דקות של פעילות נמרצת או 150 עד 300 דקות של פעילות גופנית מתונה מדי שבוע, קשור לסיכון נמוך יותר לאי ספיקת לב (HF)

מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Circulation מראה שביצוע של 75 עד 150 דקות של פעילות נמרצת או 150 עד 300 דקות של פעילות גופנית מתונה מדי שבוע, קשור לסיכון נמוך יותר לאי ספיקת לב (HF), ללא תלות בגורמים קליניים, סוציו-דמוגרפיים ואורחות חיים. מבוגרים שביצעו 150 עד 300 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע שנמדדה אובייקטיבית באמצעות מדי תאוצה על פרק כף היד, היו בסיכון נמוך ב-63% ל-HF, ואלו שביצעו 75 עד 150 דקות של פעילות גופנית נמרצת היו בסיכון נמוך ב-66%. הממצאים תואמים מחקרים קודמים ומשקפים את ההמלצות האחרונות של ארגון הבריאות העולמי למבוגרים בכל הגילאים.

החוקרים ניתחו נתונים מ-94,739 משתתפים (גיל ממוצע כ-55 שנים; כ-40% גברים) שלא אובחנו עם HF או עברו אוטם שריר הלב. פעילות גופנית נמדדה 24/7 למשך שבוע אחד עם מד תאוצה תלת-צירי שנלבש על פרק כף היד. דקות בשבוע של עוצמה קלה, עוצמה בינונית ועוצמה ברמה גבוהה הוגדרו כזמן השהייה בפעילות של 30 עד 125 mg, >125 עד 400 mg ו->400 mg, בהתאמה. במהלך חציון של 6.1 שנות מעקב לאחר מדידת הפעילות הגופנית של שבוע אחד, שכיחות HF הכוללת הייתה 98.5 לכל 10,000 שנות אדם.

לאחר התאמה לגיל, מין, מוצא אתני, השכלה, עישון, מדד מסת הגוף (BMI), היקף מותניים-ירכיים, צריכת פירות וירקות, בשר אדום, בשר מעובד, דגים שמנים ואלכוהול, מי שעסקו ב-150 עד 300 דקות לשבוע של פעילות גופנית בעוצמה בינונית (יחס סיכון, 0.37) ו-75 עד 150 דקות/שבוע של פעילות גופנית בעצימות נמרצת (HR, 0.34) היו בסיכון נמוך יותר ל-HF בהשוואה לאלו שלא ביצעו פעילות גופנית בינונית עד נמרצת. משתתפים שביצעו פעילות גופנית ברמות הגבוהות היו בדרך כלל צעירים יותר, לרוב נשים לבנות משכילות, שפחות נטו לעשן ואכלו יותר פירות וירקות ופחות בשר אדום ומעובד. הם גם היו בעלי BMI נמוך יותר והיו עם פחות סיכויים לסבול מלחץ דם גבוה, סוכרת מסוג 2 או לנטול סטטינים. יש לציין כי הסיכון הנמוך ביותר ל-HF הושג ב-600 דקות לשבוע של פעילות גופנית מתונה.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-Circulation

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן