פעילויות בשעות הפנאי עשויות להפחית את הסיכון לדמנציה (Neurology)

תחביבים בשעות הפנאי, דוגמת קריאת ספר, תרגילי יוגה ובילוי זמן עם משפחה וחברים מלווים בסיכון מופחת לדמנציה מכל-סיבה, מחלת אלצהיימר ודמנציה וסקולארית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים שפורסמו במאגרי Cochrane, PubMed, Embase ו-Web of Science לזיהוי מחקרים שבחנו את הקשר בין פעילויות בשעות הפנאי ובין דמנציה.

מחקרים קודמים הראו כי לפעילויות בשעות הפנאי מגוון רחב של יתרונות מבחינה בריאותית, דוגמת הפחתת סיכון לממאירות, הפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים והערכה של המצב הבריאותי הכולל. עם זאת, יש עדויות סותרות באשר לחשיבות פעילויות בשעות הפנאי במניעת דמנציה.

מטה האנליזה כללה 38 מחקרים עם למעלה מ-2.1 מיליון משתתפים שהיו במעקב לאורך לפחות 3 שנים. מבין אלו, 74,700 פיתחו דמנציה מכל-סיבה, 2,848 אובחנו עם מחלת אלצהיימר ו-1,423 אובחנו עם דמנציה וסקולארית.

במהלך המחקר, המשתתפים השלימו שאלונים וראיונות להערכת פעילויות פנאי, אשר כללו פעילויות מנטאליות, פיזיות וחברתיות.

מהנתונים עולה כי פעילויות גופניות (סיכון יחסי של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.88), קוגניטיביות (סיכון יחסי של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.68-0.87) וחברתיות (סיכון יחסי של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.87-0.99) לוו בהיארעות נמוכה יותר של דמנציה מכל-סיבה.

בנוסף, פעילויות גופניות (סיכון יחסי של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.96) וקוגניטיביות (סיכון יחסי של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.85) לוו בסיכון מופחת למחלת אלצהיימר. פעילויות גופניות (סיכון יחסי של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.85) לוו בהיארעות נמוכה יותר של דמנציה וסקולארית.

ממצאים אלו מציעים כי לפעילויות בשעות הפנאי יתרונות רפואיים רבים, כולל הפחתת הסיכון לדמנציה. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים אשר יכללו גודל מדגם גדול יותר ומעקב ארוך יותר להערכת הקשר בין פעילויות בשעות הפנאי ודמנציה.

 

Neurology, 2022

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן