תכנית שיקום חדשה לחולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת שנועדה לשפר את היכולת הגופנית לפני התמקדות בסיבולת הדגימה תוצאות מוצלחות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology ובמקביל בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקרב קשישים המאושפזים בשל אי-ספיקת לב חדה תועדו שיעורים גבוהים של שבריריות, איכות חיים ירודה, עיכוב בהחלמה ואשפוזים חוזרים תכופים. אין התערבויות מוכחות שנועדו להתגבר על שבריריות גופנית באוכלוסיה זו.

החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, מבוקר, להערכת תכנית שיקום פרוגרסיבית ומותאמת, הכוללת ארבעה תחומי תפקוד-גופני (כוח, שיווי משקל, ניידות וסיבולת). ההתערבות החלה במהלך אשפוז עקב אי-ספיקת לב, או זמן קצר לאחר מכן, וכללה 36 מפגשים אמבולטוריים.

התוצא העיקרי של המחקר היה מדד Short Physical Performance Battery לאחר 3 חודשים. התוצא המשני היה שיעור האשפוזים החוזרים מכל-סיבה לאחר שישה חודשים.

מדגם המחקר כלל 349 חולים, מהם 175 חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות ו-174 היו בקבוצת הביקורת. בתחילת המחקר, החולים בכל קבוצה סבלו ממגבלה ניכרת בתפקוד הגופני ו-97% היו שבריריים או כמעט-שבריריים. החוקרים מדווחים כי 82% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות הקפידו להגיע למפגשים בתכנית ושיעורי ההיענות להתערבות עמדו על 67%.

לאחר תקנון לתפקוד הגופני בתחילת המחקר ולמאפייני בסיס אחרים, ממוצע הריבועים הפחותים של מדד Short Physical Performance Battery לאחר 3 חודשים עמד על 8.3 בקבוצת ההתערבות ועל 6.9 בקבוצת הביקורת (p<0.001). לאחר 6 חודשים, שיעור אשפוזים חוזרים מכל סיבה עמד על 1.18 בקבוצת ההתערבות ועל 1.28 בקבוצת הביקורת (יחס שיעורים של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.19).

במהלך המעקב תועדו 21 מקרי תמותה בקבוצת ההתערבות (15 מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם) ו-16 מקרי תמותה בקבוצת הביקורת (8 מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם). שיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 0.13 ו-0.10, בהתאמה (יחס שיעורים של 1.17; רווח בר-סמך 95% של 0.61-2.27).

החוקרים כותבים כי תכנית התערבות מוקדמת, פרוגרסיבית ומותאמת לקשישים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב חדה, המתמקדת במספר מרכיבי תפקוד גופני, הובילה לשיפור גדול יותר בתפקוד הגופני, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי.

מתוך כנס ה-ACC

לידיעה במדסקייפ