מנתונים שפורסמו בכתב העת Nature Communications עולות עדויות נוספות התומכות בקשר בין הרגלי צפיה בטלוויזיה והסיכון למחלת עורקים כלילית, כאשר המחקר הציע גם מרכיב גנטי להתנהגות היושבנית.
מדגם המחקר כלל 422,218 נבדקים ממוצא אירופאי אשר נכללו במאגר U.K. Biobank. החוקרים העריכו את משך הפעילות היושבנית של המשתתפים על-בסיס שאלונים שהשלימו המשתתפים (גיל ממוצע של 57.4 שנים, 45.7% גברים). הם גם אספו מידע אודות אירועי מחלת עורקים כלילית כולל אוטם לבבי, מחלת לב איסכמית אחרת, ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים והתערבות כלילית מילעורית.
מהממצאים עלה כי הסיכון לאירוע כלילי עלה בהיקף של 44% לכל עליה של 1.5 שעות צפייה בטלוויזיה ונותר מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון לרמת השכלה, מדד מסת גוף, רמו LDL, היסטוריה של סוכרת ויתר לחץ דם.
החוקרים השלימו גם הערכה של ההרכב הגנטי והחשיבות של וריאנטים גנטיים על הקשר הנ”ל וזיהו 145 אתרים גנטיים שנקשרו עם צפייה בטלוויזיה בשעות הפנאי, 36 אתרים גנטיים שנקשרו עם שימוש במחשב וארבעה אתרים שנקשרו עם נהיגה. שימוש במחשב ונהיגה, למרות שפעילויות אלו מוגדרות כפעילות יושבנית, לא נקשרו עם אירועים כליליים.
ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם עדויות קודמות בספרות אודות “מחלת הישיבה”, כאשר ישיבה במשך שעתיים ביום בלבד מובילה לשינויים שליליים על המטבוליזם של הגוף.
Nat Commun 2020
הערת מערכת: מדובר במחקר חשוב במיוחד לימי הקורונה שבה השהייה בסגר בבית מובילה לעליה משמעותית בשעות הצפייה בטלוויזיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!