במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology טוענים מומחים כי לאונקולוגים תפקיד מרכזי בעידוד מטופלים ששרדו מחלות ממאירות להקפיד לאורך זמן על פעילות גופנית.

לדברי הכותבים, חלק קטן משורדי ממאירויות מקבלים המלצה מהאונקולוג שלהם בנוגע לפעילות גופנית או מופנים לתכניות פעילות גופנית כחלק מהטיפול השגרתי בהם. לדוגמא, ממחקר מקנדה שפורסם לאחרונה עלה כי רק 19% מהאונקולוגים סיפקו הנחיות ספציפיות לפעילות גופנית ללפחות מחצית מהמטופלים שלהם. אותו מחקר מצא כי מבין מדגם של 120 רופאים, 80% לא הכירו את ההנחיות בנוגע לפעילות גופנית לשורדי מחלות ממאירות (ההנחיות הנוכחיות מציעות כי במטופלים אלו יש להקפיד על 30 דקות של פעילות מתונה, חמישה ימים בשבוע).

הכותבים טוענים כי על אונקולוגים לשלב את ההמלצה בנוגע לפעילות גופנית במסגרת הטיפול השגרתי במטופלים אלו. לדבריהם, לעיתים קרובות, החולים רואים באונקולוגים שלהם דמות סמכותית והדבר מציב אותם בעמדה ייחודית לעידוד הקפדה על פעילות גופנית לאורך זמן.

ייתכן כי השורדים יביעו מוטיבציה גדולה יותר לשנות את ההרגלים שלהם כאשר מקור ההמלצה הוא האונקולוג. עמדה זו עולה בקנה אחד עם ממצאים ממספר מחקרים, שמצאו כי חולים נטו להיות יותר פעילים גופנית כאשר ההמלצה לפעילות גופנית הגיעה מהאונקולוג המטפל שלהם.

העדר הייעוץ של אונקולוגים בנושא עשוי לנבוע ממספר גורמים. ראשית, ייתכן כי האונקולוג אינו מודע להנחיות, וזו למעשה אחת הסיבות שכתבו את המאמר ופרסמו אותו בעיתון אותו קוראים אונקולוגים רבים.

שנית, ייתכן כי מחסור בזמן תורם להעדר ההמלצה המספקת בנושא, גורם העשוי להיות האחראי לאינטראקציות הקצרות בין המטפלים והמטופלים. במקרה זה, ניתן לספק למטופלים מרשם כתוב לפעילות גופנית.

סיבה שלישית הינה כי אונקולוגים אינם סבורים כי המטופלים מעוניינים או כי יתנגדו לביצוע שינוי באורחות חייהם ומדובר בתפיסה שגויה מאחר ומרבית המטופלים מעוניינים לקבל מידע והמלצה ומעוניינים לקבל זאת מהאונקולוגים שלהם.

מודעות גדולה יותר אודות חשיבות פעילות גופנית, והתייחסות סדירה לנושא במהלך המפגש הרפואי הינה סוגיה לא פשוטה.

באשר לסוג הפעילות הגופנית המומלצת, הכותבים מציינים כי מחקרים עד כה בחנו כמעט רק תכניות מבוססות-מרכזים ולרוב לא בחנו אם לאוכלוסיית מטופלים זו מוטיבציה מספקת לרכוש ולשמר חברות במועדון בריאות. מרבית תכניות האימונים לשורדי מחלות ממאירות כוללות לרוב פניה עצמאית לתכניות אימונים בחדרי כושר, ולמרות שתכניות אלו עשויות לעודד פעילות גופנית, אימוץ והיענות לתכניות אלו אינם צפוי להישאר לאורך פרק זמן ארוך.

גישה חליפית הינה התערבויות ביתיות, להן מספר יתרונות: הן מתגברות על בעיית המרחק, גישה וניידות וכן פחות יקרות, בהשוואה לתכניות הדורשות מהמשתתפים להשתתף בקורסים או להחזיק בכרטיס מועדון.

המומחים קובעים כי בכדי שהמלצה לפעילות גופנית תיושם בצורה יעילה, עליה להגיע מפי האונקולוג ולהתבסס על תרגילים ביתיים.

J Clin Oncol. 2017

לידיעה במדסקייפ