מבחן אק”ג במאמץ ( ר”תGXTכGRADED EXERCISE TEST), מהווה כלי חשוב לקביעת חומרת איסכמיה מיו קרדיאלית.השגת עומס שמעל 10MTsבמבחן זהכמדד לדרגה תפקודית ( ר”תFC)אובייקטיבית, מנבא לרב לבדו שכיחות נמוכה של איסכמיה משמעותית ומטילה בספק צורך בתוספת הדמיה במאמץ. בכל זאת, ברוב מבחני המאמץ המתבצעים בארה”ב נלווית אחת משיטות ההדמיה לאק”ג במאמץ. לרב מדובר בהדמיית פרפוזיה גרעינית ( ר”תMPIכMYOCARDIAL PERFUSION IMAGING), המהווה כ 10% מעומס החשיפה לקרינה מייננת בהדמיות, וכמובן מעלה עלויות משמעותית.

מטרת המחקר:

הערכת היעילות של מדדFC(בזמן מבחן המאמץ) בפני עצמו, לניבוי קיום מחלה כלילית חסימתית בסיכון גבוהה ( ר”תHR–CAD) בצנתור, כאשר התוצאה של האק”ג במאמץ מתווספת כמשתנה נוסף שיכול לשפר או לאו, את דיוק הניבוי.

שיטות:

המחקר התבצע במרכז רפואי אוניברסיטאי ב,CHARLOTTESVILLEבVIRGINIA, ואסף במדגם רטרוספקטיבי, רשומות של כל המטופלים אשר הופנו לצנתור תוך 3 חודשים לאחר ביצועGXT, אשר בוצע לבירור כאבים בחזה, בין 2007-2011 . מתוך 935 המטופלים, 412 עברו צנתור תוך 3 חודשים והם מרכיבים את מדגם המחקר.

ההגדרה שלHR–CAD:

·        הצרות מעל 70% בקוטר, בLADהפרוקסימלי

·        הצרות מעל 70% תלת כלית ( ב 3 העורקים האפיקרדיאליים)

·        או הצרות מעל 50% בLM.

בוצע ניתוח סטטיסטי לפי 16 משתנים בודדים  ו ניתוח רב משתנים ( 7 משתנים מתוך ה 16 בעלי ערךPקטן מ 0.10 ), כדי לגלות מנבאים שלHR–CAD.

לסקירה המלאה באתר האיגוד הקרדיולוגי