מחקרים קודמים העידו כי פעילות גופנית מסייעת בשיפור תפקוד ניהולי וזרימת דם מוחית, וכעת נראה כי זו עשויה גם להפחית רמות עמילואיד וחלבוני טאו במוח, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AAIC (Alzheimers Association International Conference).
החוקרים אספו נתונים מ-Dominantly Inherited Alzheimer Network אודות 139 נשאי מוטאציות אסימפטומטים. נבדקים אלו היו מיועדים להתפתחות מחלת אלצהימר וניתן היה להעריך בקירוב את מועד הופעת התסמינים.
על-בסיס דיווחים עצמיים אודות פעילות גופנית, החוקרים סיווגו את הנבדקים לפעילות מעטה (פחות מ-150 דקות בשבוע) ופעילות רבה (150 דקות בשבוע ומעלה). החוקרים גם אספו מידע אודות היקף משקעי עמילואדי במוח, כפי שנקבע לפי בדיקת PiB PET (Pittsburgh compound B Position Emission Tomography). הם סיווגו את הנבדקים במטרה לבחון את אלו עם כמות משקעי עמילואיד הגבוהה ביותר במוח (PiB+).
בהשוואה לקבוצת הפעילות הגופנית הרבה, אלו בקבוצת פעילות גופנית מעטה היו מבוגרים יותר (38.6 לעומת 33.7 שנים), עם יותר תסמיני דיכאון, כפי שנקבע לפי מדד Geriatric Depression Scale (2.2 לעומת 1.4).
כאשר החוקרים בחנו את כלל המדגם של נשאי מוטאציות, הם לא זיהו הבדלים במשקעי עמילואיד בין אלו בקבוצת פעילות גופנית מטעה ורבה. עם זאת, ב-16 הנבדקים עם PiB+ בקבוצת פעילות גופנית מעטה, ממוצע רמת עמילואיד במוח היה גבוה יותר, בהשוואה ל-55 הנבדקים עם PiB+ בקבוצת פעילות גופנית רבה.
החוקרים הצליחו להראות כי משקעי עמילואיד-ביתא בקבוצת פעילות גופנית רבה הצטברו בקצב איטי מהצפוי ולכן מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית רבה עשויה לסייע בעיכוב הצטברות פתולוגיית מחלת אלצהיימר והופעת תסמיני המחלה בנשאי מוטאציות המובילות למחלה.
מתוך כנס ה-AAIC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!