פעילות גופנית מסייעת לשיפור קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-ISC)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ISC (International Stroke Conference) עולה כי פעילות גופנית מובנית עשויה להביא לשיפור תפקוד מוחי לאחר אירוע מוחי. החוקרים מצאו כי תכנית קצרה בת 12 שבועות יעילה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וגם בחולים עם אירוע מוחי כרוני ייתכן שיפור בתפקוד הקוגניטיבי עם התערבות זו.

מטה האנליזה התבססה על נתונים אודות 736 חולים לאחר אירוע מוחי, שנכללו ב-14 מחקרים לבחינת סוגים שונים של פעילות גופנית (פעילות אירובית, אימוני כוח או שילוב לעומת ביקורת) על תפקוד נוירו-קוגניטיבי.

לאימוני פעילות גופנית הייתה השפעה מתונה על תפקוד קוגניטיבי. מניתוח סטטיסטי עלה כי פעילות גופנית הובילה לשיפור קוגניטיבי גדול יותר בהשוואה לביקורות. באופן ספציפי, לאימונים גופניים הייתה השפעה מתונה על מהירות עיבוד וקשב. החוקרים לא זיהו השפעות משמעותיות על תפקוד ניהולי או זיכרון עבודה; עם זאת, ניתוח זה התבסס על חמישה מחקרים בלבד ולכן המסקנות בנושא מוגבלות.

לאימונים גופניים הייתה השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי ללא תלות במשך האימונים. תכניות שארכו למעלה משלושה חודשים, כמו גם אלו שארכו 1-3 חודשים, הובילו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי.

שיפור קוגניטיבי זוהה בחולים שהחלו בתכניות אימונים בתוך שלושה חודשים מאירוע מוחי ובאלו שהחלו בשלב הרבה יותר מאוחר של אירוע מוחי כרוני. הממצא המשמעותי הוא כי 10 מחקרים בחנו השפעות פעילות גופנית באירוע מוחי כרוני, כאשר בעשרת המחקרים הללו החולים החלו בפעילות בממוצע למעלה משנתיים וחצי לאחר האירוע המוחי ועדיין נהנו משיפור קוגניטיבי.

שילוב פעילות אירובית עם מתיחות ואימוני שיווי משקל הוביל לשיפור הקוגניטיבי הגדול ביותר.

החוקרים כותבים כי אין להתעלם מפעילות גופנית כאמצעי לשפר תפקוד קוגניטיבי לאחר אירוע מוחי. שילוב פעילות אירובית בתכנית השיקום עשוי להיות חשוב מאוד ובחולים עם מגבלות בניידות, ניתן להתאים פעילות גופנית כך שיוכלו להעלות את הכושר הגופני שלהם.

מתוך כנס ה-ISC

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן