מתוצאות מחקר חדש במטופלים שהשלימו בדיקות סקר רפואיות בסין עלה כי באלו עם דופק במנוחה תקין-גבוה של 80-90 פעימות לדקה תוחלת החיים הייתה קצרה יותר ב-40%, בהשוואה לאלו עם קצב לב רצוי של 60-69 פעימות לדקה. עם זאת, הבשורות הטובות הן שפעילות גופנית מתונה יומית של 15-30 דקות (דוגמת הליכה מהירה) עשויה לבטל עליה זו בסיכון לתמותה.

החוקרים ביקשו לבחון את הסיכון לתמותה בקרב חולים עם קצב לב בטווח העליון של הנורמה ואם ניתן להפחית את הסיכון ע”י פעילות גופנית מינימאלית. הם בחנו את הנתונים אודות 515,303 מבוגרים מטיוואן שלקחו חלק בתכנית סקר בריאות בין 1994-2008 והיו במעקב עד 2011.

המשתתפים היו כולם בגילאי 20 שנים ומעלה, עם קצב לב במנוחה בין 40-150 פעימות לדקה, כפי שנקבע לפי תרשים אק”ג. המשתתפים לא סבלו ממחלות לב, ממאירות או אנמיה חמורה.

במדגם ארצי זה חציון קצב הלב עמד על 72 פעימות לדקה בגברים ועל 75 פעימות לדקה בנשים (קצב תקין 60-99 פעימות לדקה). באחד מכל חמישה גברים ואחת מכל ארבע נשים תועד קצב לב של 80-99 פעימות לדקה.

במהלך מעקב ממוצע של 8 שנים, 16,849 משתתפים הלכו לעולמם והמשתתפים עם קצב לב מהיר יותר במנוחה היו בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לאלו עם קצב לב במנוחה איטי יותר, לאחר תקנון לגיל וגורמי סיכון אחרים.

לכל עליה של 10 פעימות לדקה בקצב הלב במנוחה מעל 70 פעימות לדקה, תוחלת החיים של הנבדקים הייתה קצרה בארבעה חודשים.

בהשוואה לאלו עם קצב לב רצוי של 60-69 פעימות לדקה, קצב לב במנוחה של 80-99 פעימות לדקה לווה בתוחלת חיים קצרה ב-5.6 שנים בגברים וב-4.1 שנים בנשים. עם זאת, בהשוואה לאלו שאינם פעילים גופנית, פעילות גופנית לוותה בתוחלת חיים ארוכה יותר ב-5.2 שנים בגברים וב-5.1 שנים בנשים.

לכן, רבע מהאוכלוסייה צפויה לתוחלת חיים ארוכה יותר עם פעילות גופנית מינימאלית.

מתוך כנס ה-World Congress of Cardiology & Cardiovascular Health

לידיעה במדסקייפ