בספורטאיות העוסקות בתרגילי סיבולת ההשפעה על הלב עשויה להיות שונה משמעותית מההשפעה של תרגילים אלו בגברים, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology).

מהמחקר הפרוספקטיבי שכלל למעלה מ-1,000 ספורטאים צעירים עולה כי היפרטרופיה אקסצנטרית, עם עובי דופן שמור יחסית אך עליה במסת החדר השמאלי, הייתה נפוצה בנשים שעסקו באופן קבוע בפעילות גופנית מאומצת וממושכת, כולל ריצה למרחקים ארוכים או רכיבה על אופניים. עם זאת, בגברים שלקחו חלק באימונים אלו תועדה שכיחות גבוהה יותר של היפרטרופיה קונצנטרית או רימודלינג.

החוקרים מדווחים כי 20% מהספורטאים שהתחרו באולימפיאדה בשנת 2012 היו נשים, ומספר זה הולך ועולה. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו להשוות את הגיאומטריה של החדר השמאלי בגברים ובנשים בהתאן לפעילות הספורטיבית בה עסקו.

גיל הנשים הממוצע עמד על 21.8 שנים, כולן השלימו בדיקת אקו-לב ולאחר מכן סווגו לארבע קבוצות: מסת חדר שמאל תקינה/עובי דופן תקין; מסת חדר שמאל גבוהה/עובי דופן תקין (היפרטרופיה אקסצנטרית); עליה במסת חדר שמאל/עליה בעובי דופן היפרטרופיה קונצנטרית) ומסת חדר שמאל תקינה/עליה בעובי הדופן (רימודלינג קונצנטרי).

בנוסף, החוקרים סיווגו את 40 מקצועות הספורט לשלוש קטגוריות: ספורט דינאמי (28%), ספורט סטאטי (10%, כולל הרמת משקולות או ג’ודו) ומעורב (62%, כולל כדורגל, רוגבי או חתירה).

מהנתונים עולה כי ב-78% מהנשים ו-69% מהגברים הגיאומטריה של החדר השמאלי הייתה תקינה. עם זאת, זוהה שיעור משמעותי של ספורטאים עם גיאומטריה חריגה. בסיכומו של דבר, בנשים תועדה מסת חדר שמאל קטנה יותר בהשוואה לגברים, כמו גם עליה בעובי הדופן. בנוסף, בנשים המדדים של החדר השמאלי בסוף-דיאסטולה היו נמוכים יותר אבסולוטית, אך גבוהים יותר לאחר תקנון לשטח הגוף.

עם זאת, ב-21% מהנשים תועדה היפרטרופיה אקסצנטרית, זאת לעומת 19% מהגברים, הבדלים שהיו בולטים עוד יותר בקבוצות ספורט דינאמי (22% לעומת 16%, בהתאמה). מצד שני, היפרטרופיה קונצנטרית או רימודלינג היו נפוצים יותר משמעותית בגברים בקבוצות ספורט דינאמי בהשוואה לנשים (15% לעומת 4%).

החוקרים מדגישים כי בנשים לא תועדו מקרים של עובי דופן יחסי של מעל 0.5 או מסת חדר שמאל של מעל 145 גרם. לסיום, לא זוהו הבדלים בין גברים ונשים שעסקו בפעילויות ספורט סטאטיות או מעורבות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ