ממדגם גדול של גברים משבדיה בתחילת העשור השביעי לחייהם עולה כי באלו שהלכו או רכבו על אופניים במשך לפחות עשרים דקות ביום נרשמה ירידה של 21% בסיכון לאי-ספיקת לב עד לגיל 73 שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JACC: Heart Failure.
החוקרים הדגימו קשר בצורת U בין היקף הפעילות הגופנית בכל יום ובין הסיכון לאי-ספיקת לב. בגברים הכי פחות פעילים והכי פעילים, כפי שנקבע לפי מדדי MET (Metabolic Equivalent), תועד סיכון גבוה ב-50% להתפתחות אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים עם רמת חציון של פעילות גופנית.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 33,012 גברים במדגם COSM (Cohort of Swedish Men), ללא אי-ספיקת לב או אוטם שריר הלב בשנת 1988, אז היו בגיל ממוצע של שישים שנים, והיו במעקב עד שנת 2012. הגברים השיבו לשאלונים שכללו נתונים דמוגרפים ומידע אודות פעילות גופנית במהלך השנה האחרונה וכאשר היו בני 30 שנים.
החוקרים בחנו חמישה סוגים של פעילות גופנית/חוסר פעילות גופנית להם הוקצה מדד MET: הליכה/רכיבה (3.6 MET), פעילות גופנית (5.0), פעילות גופנית הקשורה בעבודה (עבודה יושבנית או עבודה פיזית מאומצת (3.9), עבודות בית (2.5) וחוסר פעילות (צפיה בטלוויזיה/קריאה, 1.2). במהלך מעקב ממוצע של 13 שנים, 3,190 גברים אושפזו בשל אי-ספיקת לב ו-419 גברים הלכו לעולמם עקב אי-ספיקת לב.
הליכה או רכיבה במשך לפחות 20 דקות ביום או פעילות במשך למעלה משעה בשבוע לוו כל אחד בירידה משמעותית בסיכון לאי-ספיקת לב. עבודה יושבנית או בילוי זמן רב בעבודות הבית או צפיה בטלוויזיה במשך שעות רבות לא הביאו לעליה בסיכון.
הליכה או רכיבה במשך לפחות 20 דקות ביום הביאה לעיכוב הופעת אי-ספיקת לב בכשמונה חודשים, בקרב גברים שפיתחו אי-ספיקת לב.
בגברים שהיו פעילים באופן מתון בשנות השישים לחייהם תועד סיכון מופחת להתפתחות אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים שלא היו פעילים באותו גיל וכאשר היו צעירים יותר, אם כי ממצאים אלו לא היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא, במטרה להבין טוב יותר את סוג ומשך הפעילות הגופנית המועיל ביותר להפחתת שיעורי אי-ספיקת לב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!