במאמר שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ישיבה ממושכת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, כמו גם עליה בהיארעות מחלות ממאירות, מחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2, גם באלו המקפידים על פעילות גופנית סדירה. עם זאת, מהסקירה שכללה 47 מחקרים עלה עוד כי הקשר בין תמותה מכל-סיבה ובין התנהגות יושבנית היה הבולט ביותר באלו שהתאמנו בתדירות הנמוכה ביותר.

החוקרים בחנו את הנתונים מ-14 מחקרים להערכת מחלות לב וכלי דם וסוכרת, 14 מחקרים להערכת מחלות ממאירות ו-13 מחקרים להערכת תמותה מכל-סיבה, כל המחקרים למעט שלושה היו מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.

מהנתונים עולה כי אורח חיים יושבני לווה ביחס סיכון של 1.240 לתמותה מכל-סיבה במטה-אנליזה. יתרה מזאת, התנהגות יושבנית לוותה בעליה בתמותה עקב מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.179), היארעות מחלות קרדיווסקולאריות (יחס סיכון של 1.143), תמותה עקב מחלות ממאירות (יחס סיכון של 1.173), היארעות מחלות ממאירות (יחס סיכון של 1.130) והיארעות סוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.910).

הסיכון המוגבר לתמותה מכל-סיבה היה בולט במיוחד בחולים שעסקו בפעילות גופנית מעטה. הסיכון היחסי לתמותה מכל-סיבה עם התנהגות יושבנית באלו שעסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה היה נמוך ב-30% בהשוואה לאלו שעסקו בפעילות גופנית בתדירות נמוכה. יחס הסיכון באלו שהתאמנו לעיתים קרובות עמד על 1.16, בהשוואה ליחס סיכון של 1.46 באלו שלא התאמנו לעיתים קרובות.

ההשפעות המזיקות של אורח חיים יושבני פחתו באלו שעסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה, בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית תדירה.

החוקרים כותבים כי הבנת המנגנון בו אורח חיים יושבני מוביל לעליה בסיכון למחלות וכמות הישיבה המדויקת המעלה את הסיכון עשוי לאפשר לאפיין טוב יותר את הקבוצות בסיכון הגבוה ביותר באוכלוסיה.

Ann Intern Med. 2015;162:123-132

לידיעה במדסקייפ