במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition מתפרסמות עדויות חדשות המצביעות על התועלת הרבה של פעילות גופנית קלה בלבד, דוגמת הליכה במשך 20 דקות ביום, ללא תלות בנוכחות עודף-משקל/השמנת-יתר. למעשה, הירידה הגדולה ביותר בסיכון לתמותה מוקדמת תועדה באלו שהיו בעלי משקל תקין, ללא השמנה בטנית ויחסית לא-פעילים, בהשוואה לאלו בעלי מבנה גוף תקין שהיו לחלוטין לא פעילים גופנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ניתן לצמצם את העליה בסיכון לתמותה עקב השמנה עם פעילות גופנית. עם זאת, עדיין לא-ברור מהו מספר מקרי התמותה התיאורטי שניתן למנוע עם מניעת חוסר פעילות גופנית. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם השמנה כוללת והשמנה בטנית השפיעו על הקשר בין פעילות גופנית ובין תמותה מכל-סיבה והעריכו את השיעור המיוחס לאוכלוסיה ושנות החיים שנוספו בעקבות התערבויות אלו.
מחקר העוקבה כללה כ-335,000 גברים ונשים מאירופה. משך המעקב הממוצע עמד על 12.4 שנים, מקביל -4.1 מיליון שנות-אדם. החוקרים עקבו אחר מדדי משקל, גובה והיקף מותניים במרפאה ופעילות גופנית נקבעה על-סמך דיווח עצמי. הקשר המשולב בין פעילות גופנית, מדד מסת גוף והיקף מותניים עם התמותה נבחן באמצעות ניתוח סטטיסטי, שכלל ריבוד לפי מרכז וקבוצת גיל ותקנון למין, רמת השכלה, הרגלי עישון וצריכת אלכוהול.
מהנתונים עולה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ומדד מסת גוף ובין פעילות גופנית והיקף מותניים. החוקרים מדווחים על ירידה של 16-30% בשיעורי התמותה מכל-סיבה במשתתפים לא-פעילים באופן מתון, בהשוואה לאלו שסווגו כלא-פעילים בקטגוריות שונות של מדד מסת גוף והיקף מותניים. באופן תיאורטי, מניעת מכל חוסר פעילות מלוה בירידה של 7.35% בשיעורי התמותה מכל-סיבה, כאשר מניעת השמנת-יתר (מדד מסת גוף מעל 30) לוותה בירידה של 3.66%. ההערכות באשר למניעת היקף מותניים גבוה היו דומות להערכות של מניעת חוסר פעילות גופנית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הירידה הגדולה ביותר בסיכון לתמותה בין שתי קבוצות הפעילות הגופנית התחתונות בכל רמות השמנה כללית והשמנה בטנית, רמז לחשיבות מאמצים לעודד אף עליה קלה בפעילות גופנית בנבדקים שאינם פעילים כלל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!