היתרונות של הליכה בחולים עם מחלת פרקינסון (Neurology)

הליכה מאומצת שלושה ימים בשבוע הביאה לשיפור כמעט בכל התחומים בחולים עם מחלת פרקינסון קלה עד בינונית, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי קטן, שפורסמו בכתב העת Neurology.

לאחר שישה חודשי השתתפות בתכנית פעילות אירובית המבוססת על הליכה, בחולים תועדו מדדים גבוהים יותר לא רק בתפקוד המוטורי ובסיבולת לב-ריאה, אלא גם במדדי עייפות, מצב רוח ואף אחד המרכיבים של תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים גייסו למחקר 60 חולים בגילאי 50-80 שנים עם תסמינים קלים-עד-מתונים של מחלת פרקינסון. המשתתפים קיבלו הוראה ללכת 45 דקות, שלוש פעמים בשבוע, בהתאם לפרוטוקול מסוים. משך הזמן ומקום ההליכה נותרו להחלטת המשתתפים, תוך התייעצות עם מאמן שביצע ביקורי בית.

המחקר נועד במקור להשוות בין משטר אימונים לסירוגין ובין משטר אימונים רציף. המשתתפים ענדו מדי ק’צב לב ומהירות הליכה, שנועדו לסייע להם להגיע ליעדים שהוגדרו. כמו כן, חלק מהמשתתפים חולקו לקבוצות אימונים קבוצתיים ואחרים עברו אימונים אישיים.

כמעט מידיית, החוקרים נאלצו לשנות את הפרוטוקול, לאחר שנתקלו בבעיות לוגיסטיות ובסופו של דבר כל המשתתפים לקחו חלק באימונים אישיים. לאחר מכן, ניתוח הביניים של הנתונים הדגים כי שלושה משתתפים בקבוצת אימונים לסירוגין הפסיקו את ההשתתפות בשל כאבי ברכיים, ללא מקרים דומים בקבוצת האימון הרציף. בעקבות זאת, כל המשתתפים החדשים סווגו לקבוצת אימון רציף במהלך השנה השלישית של המחקר.

התוצאות נבחנו לאחר שישה חודשי השתתפות, כאשר התוצאות בתחילת הדרך שימשו כנקודת ייחוס. אלו כללו סימנים חיוניים, תוצאות מבחנים להערכת תפקוד מוטורי, מדדי סיבולת לב-ריאה ומדדים להערכת עייפות ודיכאון. המשתתפים השלימו גם שאלון להערכת איכות החיים בחולי פרקינסון ו-11 מדדים להערכת תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים הגבילו את הערכת יעילות ההתערבות ל-49 חולים שהשלימו את ששת חודשי התכנית וזיהו שיפור משמעותי בכושר הגופני, במרחק הליכה בשבע דקות, במדדי UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) להערכת מצב מנטאלי/מצב רוח/התנהגות ובמרכיב המוטורי של המדד, במדדי Fatigue Severity Scale Score, Geriatric Depression Scale Score, באיכות החיים של חולי פרקינסון ובתפקוד הניהולי של החולים.

שינויים אלו לא לוו בשינוי בסוג הטיפול התרופתי או במינון הטיפול במהלך המחקר.

השיפור הנ”ל עם פעילות גופנית זכה לתמיכה ממדדי קצב הלב ומהירות הליכה, כאשר החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה, כך שבחולים שעבדו קשה יותר במהלך האימונים תועד שיפור גדול יותר במדדים שנבחנו.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים, שיכללו קבוצת ביקורת ומדגם גדול יותר, וכן יבחנו שילובים של תרגילי אימונים שונים.

Neurology 2014; 83: 1-13

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן