אורח חיים סדנטרי חשוב מפעילות גופנית בהתפתחות סוכרת במבוגרים (Diabetologia)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetologia עולה כי למשך הזמן שמבלים בפעילות סדנטרית ישיבה או שכיבה השפעה בולטת יותר על הסיכון להתפתחות סוכרת במבוגרים, בהשוואה לפעילות גופנית בדרגה בינונית או מאומצת.

החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שמצא כי להתנהגות סדנטרית השפעה גדולה יותר על הסיכון לסוכרת, בהשוואה למבוגרים בסיכון למחלה. הם ממליצים על שינוי ההתייחסות לנושא, כך שחולים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 יחשבו על המאזן בין אורח חיים סדנטרי ובין פעילות גופנית לאורך היממה, תוך שהם זוכרים כי פעילות סדנטרית מהווה חלק גדול יותר מהיום, בהשוואה לזמן שמשקיעים בפעילות גופנית.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות מטופלים עם גורמי סיכון ידועים לסוכרת מסוג 2 משני מחקרים הנערכים בימים אלו, להערכת תוכניות למניעת סוכרת בבריטניה: 153 חולים ממחקר STAND (Sedentary Time and Diabetes) ו-725 חולים ממחקר Walking Away from Diabetes.

הם בחנו את היקף הזמן שבילו המשתתפים בפעילות סדנטרית, הפסקות בהתנהגות סדנטרית, פעילות גופנית בדרגה בינונית עד מאומצת וסך הפעילות הגופנית היו קשורים בקשר בלתי-תלוי עם גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. מדי האצה שימשו להערכת הזמן הסדנטרי, הפעילות הגופנית בדרגה בינונית עד מאומצת ופעילות גופנית. הפסקות בזמן הסדנטרי הוגדרו כמעבר מהתנהגות סדנטרית למצב פעיל.

החוקרים מדווחים על קשר לינארי בין משך ההתנהגות הסדנטרית ובין ערכי הסוכר בדם לאחר שעתיים, ערכי טריגליצרידים ו-HDL.

מהנתונים עולה קשר הפוך בין הפסקות בזמן הסדנטרי, סך הפעילות הגופנית, פעילות גופנית בינונית עד מאומצת ובין מדדי השמנה, אך לא עם משתנים קרדיו-מטבוליים. הממצאים היו עקביים בקבוצות גיל שונות (גילאי 18-74 שנים), מכאן עולה כי ההשלכות השליליות של אורח חיים סדנטרי קיימות מהבגרות הצעירה לאורך גילאים מבוגרים. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים שהדגימו השפעות שליליות לאורח חיים סדנטרי נערכו בקשישים באוכלוסיה הכללית.

לממצאי המחקר עשויות להיות השלכות מתודולוגיות וציבוריות חשובות והן מספקות עדות אובייקטיבית חדשה לפיה בחולים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2, משך הזמן הסדנטרי עשוי להוות גורם חשוב יותר למצב הבריאותי, בהשוואה לזמן המוקדש לפעילות גופנית.

לממצאים חשיבות גם בתחום מניעת סוכרת ומחלות לב וכלי דם. הם עשויים להעלות שאלות בנוגע למתן המלצה למשך תנועה יומית אופטימאלי לשמירה על הבריאות.

החוקרים מדגישים את ההבדל בין פעילות גופנית בדרגה בינונית עד מאומצת ובין הימנעות מאורח חיים סדנטרי, כאשר ההמלצות בנוגע לפעילות גופנית עשויות לפספס תחום בעל חשיבות רבה, שכן מתמקדות בהמלצה על פעילות גופנית כוללת של 150 דקות לשבוע, ולא בהימנעות מהתנהגות סדנטרית ממושכת.

Diabetologia. Published online March 1, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן