פעילות גופנית עשויה לשפר את איכות החיים של חולים עם מחלות ממאירות, הן במהלך והן לאחר סיום הטיפול בממאירות, כך עולה משתי סקירות חדשות שפורסמו ב-Cochrane Database of Systematic Reviews.

שתי הסקירות הדגימו השפעה מועילה על איכות החיים הבריאותית במספר תחומים, כולל חששות ספציפיות הנוגעות לממאירות, דימוי עצמי/דימוי גוף, בריאות נפשית, מיניות, הפרעות שינה ותפקוד חברתי.

אימונים גופניים בהלך ולאחר תכנית האימונים הוכחה כיעילה גם בהפחתת חרדה, עייפות וכאב.

משילוב הנתונים עולה כי פעילות גופנית עשויה להשפיע לטובה על איכות החיים של חולים תחת טיפולים אונקולוגיים או לאחר טיפולים אלו. עם זאת, יש להתייחס לממצאים בזהירות מאחר שהמחקרים שנכללו בחנו סוגים שונים של תכניות אימונים, עם הבדלים בסוג האימונים, משך התכנית ועצימות הפעילות הגופנית.

הסקירה הראשונה כללה 56 מחקרים, במסגרתה 2286 משתתפים חולקו באקראי לקבוצת פעילות גופנית ו-1985 חולקו באקראי לקבוצת השוואה. מבין מחקרים אלו, 36 כללו חולים תחת טיפול פעיל למחלתם, עשרה בחנו חולים במהלך ולאחר טיפול ועשרה מחקרים כללו חולים שהיו מתוכננים לטיפול פעיל.

סוגי הפעילות הגופנית היה שונה ב-56 המחקרים, וכללו הליכה (לבדה או בשילוב עם רכיבה על אופניים, אימוני תנגודת או אימוני כוח), אימוני תנגודת, אימוני כוח, רכיבה על אופניים, יוגה וצ’יקונג.

מהתוצאות עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, התערבויות של פעילות גופנית השפיעו לטובה על איכות החיים הבריאותית הכוללת ועל תחומים מסוימים של איכות חיים בריאותית.

כאשר בחנו את הנתונים לפי תתי-קבוצות, בנשים ששרדו סרטן שד נרשמה ירידה גדולה יותר בתחושות החרדה, בהשוואה לחולים עם ממאירויות אחרות. בקרב חולים ששרדו ממאירויות אחרות, פרט לסרטן שד, נרשמה ירידה גדולה יותר בתחושות דיכאון, עייפות והפרעות שינה, עם שיפור גדול יותר באיכות החיים הבריאותית, בריאות נפשית ותפקוד גופני.

בנוסף, פעילות גופנית מתונה ומאומצת הביאה לשיפור איכות החיים הבריאותית והתפקוד הגופני, לצד הקלה על תסמיני חרדה, עייפות והפרעות שינה, בהיקף גדול יותר מהשינויים שחלו עם פעילות גופנית קלה.

החוקרים מזהירים כי יש להתייחס בזהירות לממצאי הסקירה, בשל האופי ההטרוגני של תכניות הפעילות הגופנית והמדדים להערכת איכות החיים הבריאותית, כמו גם הסיכון להטיה במחקרים רבים.

הסקירה השנייה כללה 40 מחקרים, עם 1927 חולים, שחולקו באקראי לקבוצת פעילות גופנית ו-1764 שחולקו לקבוצת השוואה.

מבין מחקרים אלו, 30 כללו חולים שקיבלו טיפול מלא לממאירות ראשונית או הישנות ממאירות ועשרה מחקרים שבחנו חולים במהלך ולאחר השלמת טיפול אונקולוגי. התערבויות שכללו פעילות גופנית כללו אימוני כוח, אימוני תנגודת, הליכה, רכיבה, יוגה, צ’יקונג וטאי-צ’י. מגוון רחב של מדדים שימש להערכת איכות החיים הבריאותית.

בסקירה הנוכחית החוקרים לא הצליחו להגיע למסקנות חד-משמעיות בנוגע להשפעות של התערבויות שכללו פעילות גופנית על מדדי איכות החיים הבריאותית שכללו תפקוד קוגניטיבי, תפקוד גופני, תחושת בריאות כללית ורוחניות.

בדומה לסקירה הראשונה, החוקרים מזהירים כי יש להתייחס בזהירות לממצאי הסקירה לאור ההטרוגניות והסיכון להטייה.

Cochrane Database Syst Rev. 2012;8

לידיעה במדסקייפ