קבוצה של מדענים מדווחת לראשונה כי ייתכן ופעילות גופנית אינה מביאה לשיפור כל גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בכלל החולים. במאמרם שפורסם ב-PLoS One, שכלל נתונים משישה מחקרים, החוקרים מצאו כי ב-8-13% מבין קרוב ל-1,700 משתתפים תועדה החמרה בגורם סיכון אחד בתגובה לפעילות גופנית.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מרבית החולים הללו זכו להשפעה מועילה של פעילות גופנית על גורמי הסיכון האחרים, לכן החשיבות הקלינית של ממצאים אלו עדיין אינה-ברורה.

החוקרים מסבירים כי הם בחנו את החולים עם תגובה משמעותית ומינימאלית לאימונים גופניים, ובשנים האחרונות, הבינו כי חל שיפור ברור בגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת עם פעילות גופנית, אך כאשר בוחנים את הפיזור של התגובה לאימונים הגופניים, ניתן לראות כי בחלק מהמקרים התגובה שלילית.

לאור זאת, הם החליטו לבחון באופן מעמיק יותר את הנושא ויצרו קשר עם מומחים בתחום במטרה לבדוק אם נתקלו בתופעה דומה. הם אספו מחקרים נוספים ומצאו כי למרות שהמאפיינים של המשתתפים ותוכניות האימונים היו שונות מעט בין מחקר אחד למשנהו, התצפית של תגובה שלילית של גורם סיכון קרדיווסקולארי הייתה מאוד עקבית במחקרים השונים.

המאמר החדש מבוסס על שילוב הממצאים משישה מחקרים: מחקר HERITAGE Family Study, Dose-Response to Exercise in Women Aged 45-75 Years, INFLAME, Study of Targeted Risk Reduction Intervention through Defined Exercise, ועוקבה מאוניברסיטת מרילנד ואוניברסיטה מפינלנד, עם סך כולל של 1687 משתתפים.

במחקרים אלו, כימתו החוקרים את התגובה לפעילות גופנית של גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם כולל לחץ דם סיסטולי, רמות HDL בצום, רמות כולסטרול, טריגליצרידים ורמות אינסולין בצום. תגובה שלילית הוגדרה בנוכחות עליה של 10 מ”מ כספית ומעלה בלחץ הדם הסיסטולי, עליה של 0.42 מילימול לליטר  ומעלה בערכי טריגליצרידים, או עליה של 24 פיקומול לליטר של אינסולין, או אם חלה ירידה של 0.12 מילימול לליטר ומעלה בערכי HDL.

לפי ההגדרות האמורות, תגובה שלילית של לחץ הדם הסיסטולי תוארה ב-12.2% מהמשתתפים, באשר לערכי HDL נרשמה תגובה שלילית ב-13.3% מהמשתתפים, ב-10.4% מהמשתתפים חלה החמרה בערכי טריגליצרידים וב-8.4% חלה החמרה בערכי אינסולין. כ-7% מהמשתתפים הציגו תגובה שלילית לשני גורמי סיכון ומעלה.

החוקרים אינם מאמינים כי התגובות השליליות נבעו מאינטראקציות בין פעילות-גופנית ותרופה, מאחר שחלק גדול מאלו שהציגו תגובה שלילית לא נטלו תרופות לטיפול בסוכרת, יתר לחץ דם או הפרעות בערכי כולסטרול.

החוקרים גם לא מצאו עדות להבדלים בשכיחות התגובות השליליות בין שחורים ולבנים או בין גברים ונשים. לא ניתן להסביר את הממצאים עפ”י המצב הבריאותי הקודם, גיל, היקף הפעילות הגופנית או עדר שיפור בסיבולת לב-ריאה.

החוקרים קוראים להרחיב את ההערכה ולכלול גורמי סיכון אחרים למחלות קרדיו-מטבוליות וסוכרת, דוגמת ערכי LDL, חלקיקי LDL קטנים וצפופים, סמני דלקת בדרגה נמוכה וסמני השמנה. בשלב זה, על הציבור להבין כי גם עם פעילות גופנית קבועה, אין ערובה כי יזכו לתועלת המתוארת בספרות הרפואית.

PLoS ONE 2012

לידיעה במדסקייפ