מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Radiology, עולה קשר בין חומר ניגוד המשמש לבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית מלווה בשינויים במבנה המוח.
החוקרים מבית הספר לרפואה בטוקיו מצאו קשר בין חשיפה לגדוליניום ובין אות מוגבר באזור גרעין ה-DN (Dentate Nucleus) ובאזור GP (Globus Pallidus), ללא תלות בתפקוד הכלייתי. אות מוגבר באזורים אלו בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית ללא חומר ניגוד עשוי לנבוע מחשיפה קודמת לגדוליניום.
החוקרים מצאו כי בנבדקים עם היסטוריה של חשיפה חוזרת לגדוליניום במסגרת בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית זוהו אזורים של אות מוגבר בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית באזורי DN ו-GP, באופן תלוי-מינון, וכי עוצמת האות הייתה גבוהה יותר עם עליה במספר החשיפות לגדוליניום.
במטרה לבחון את הנושא, הם ערכו השוואה בין הדמיות MRI T1-weighted ללא חומר ניגוד ב-19 נבדקים שעברו שש בדיקות קודמות עם חומר ניגוד, אל מול 16 נבדקים בהם נערכו עד שש בדיקות הדמיה ללא חומר ניגוד.
מהנתונים עלתה קורלציה משמעותית בין מספר החשיפות הקודמות לגדוליניום ובין אות מוגבר באזורי DN ו-GP, ללא תלות בתפקוד הכלייתי.
החוקרים קוראים לקחת בחשבון את הממצאים הללו כאשר בוחנים בדיקות הדמיה אלו, שכן ניתן להוסיף אפשרות זו לאבחנה המבדלת של אות מוגבר באזורי DN ו-GP .
מאחר שחולים עם טרשת נפוצה נוטים לעבור בדיקות MRI חוזרות עם חומר ניגוד, האות המוגבר באזורי DN בחולים אלו עשוי לנבוע ממינונים חוזרים של גדוליניום יותר מאשר מהמחלה עצמה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים להעיד על רעילות של חומר הניגוד הנותר בגוף זמן רב לאחר המתן, אם כי עדיין לא ברור מהו המנגנון בו גדוליניום מוביל לאות המוגבר באתרים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!