אופיואידים במינון גבוה עלולים לפגוע ביכולת הנהיגה (JAMA Intern Med)

בנהגים הנוטלים מורפין במינון של 20 מ”ג ומעלה ביום, או תרופה מקבילה למינון זה, נרשמה עליה של 42% בסיכון למעורבות בתאונות דרכים, בהשוואה לנהגים הנוטלים אופיואידים במינון הנמוך ביותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine.

מדובר במחקר מקרה-ביקורת, מבוסס-אוכלוסייה, שכלל 5,300 מבוגרים בגילאי 18-64 שנים, שקיבלו מרשם לטיפול במשככי כאבים בתקופה שבין 1 באפריל, 2003, ועד 31 במרץ, 2011. כמו כן, החוקרים כללו ביקורות שתאמו בגיל, מין, שנת טיפול, פניה לחדר מיון בשל תאונת דרכים ומדד סיכון מחלה, שפותח לכל המקרים.

החוקרים התבססו על מאגרי נתונים שונים לזיהוי תביעות לשירותים רפואיים, פניות לחדרי מיון ואשפוזים בשל תאונות דרכים והנפקת תרופות הנמכרות עם מרשם רופא. אופיואידים שנכללו כללו תכשירים פומיים של קודאין, מורפין סולפאט, אוקסיקודון או הידרומורפון הידרוכלוריד ומדבקות פנטניל.

החוקרים סיווגו את המינון היומי הממוצע של אופיואידים לחמש קטגוריות של MEQ (Morphine Equivalent): נמוך מאוד (פחות מ-20), נמוך (20-49), בינוני (50-99), גבוה (100-199) וגבוה מאוד (200 ומעלה).

מבין 5,300 המשתתפים במחקר, 45.81% היו נהגים, 15.85% היו נוסעים ו-10.92% היו הולכי גל; ב-27.42% מהמקרים לא היה ידוע מצבם בזמן התאונה או שלא נכלל באחת הקטגוריות המצוינות.

החוקרים לא מצאו קשר בין העלאת מינון אופיואידים ובין הסיכוי לתאונות דרכים, עם יחס סיכוי מתוקן שנע בין 1.00-1.09 עבור כל קטגוריות מינון, בהשוואה לחולים שנטלו מינונים נמוכים מאוד של אופיואידים.

עם זאת, מניתוח לפי תתי-קבוצות של נהגים עלה כי בהשוואה לחולים שקיבלו מרשם לאופיואידים במינון נמוך מאוד, באלו שנטלו מינונים נמוכים ובינוניים נרשמה עליה של 21% ו-29% בסיכוי לתאונות דרכים, בהתאמה. בחולים שטופלו במינונים גבוהים או גבוהים מאוד נרשמה עליה של 42% ו-23% בסיכוי לתאונות דרכים, בהשוואה לחולים שטופלו במינונים נמוכים מאוד.

הסיכון לתאונות דרכים עם נטילת אופיואידים במינונים גבוהים מאוד היה נמוך יותר מהסיכון בחולים שנטלו מינונים גבוהים, ככל הנראה בשל סבילות פיזיולוגית בקרב חולים תחת טיפול ארוך-טווח במינון קבוע, העשוי להפחית את ההשפעות המזיקות של תרופות אלו על כישורי הנהיגה.

לא נמצא קשר בין מינון האופיואידים ובין הסיכון לתאונות דרכים באלו שאינם נוהגים. כמו כן, הסיכון לתאונות דרכים לא היה שונה משמעותית בין אלו שהחלו בטיפול באופיואידים בשבועיים האחרונים ובין אלו שנטלו את הטיפול לאורך תקופה ארוכה יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לממצאי המחקר השלכות חשובות על הטיפול הרפואי וקוראים לרופאים להזהיר את מטופליהם בנוגע לירידה ביכולת הנהיגה עם נטילת אופיואידים במינונים גבוהים.

JAMA Intern Med. Published online January 14, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן