מרשמים לתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית ניתנות לעיתים קרובות מעבר להתוויות המאושרות (Arch Intern Med)

לעיתים קרובות, רופאים מטפלים נותנים מרשמים לתרופות, בעיקר תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, להתוויות שלא קיבלו את אישורי הרשויות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine.

החוקרים מדווחים כי התרופות המשמשות בשכיחות הגבוהה ביותר מעבר להתוויות המאושרות כוללות נוגדי-פרכוסים, תרופות אנטי-פסיכוטיות ונוגדי-דיכאון. התופעה נפוצה יותר בנשים ובמטופלים בריאים יותר, בהשוואה לגברים או מטופלים חולים. תרופות ישנות יותר, אלו שאושרו לפני שנת 1981, לוו גם הן בשימוש נפוץ מעבר להתוויות, בהשוואה לתרופות שאושרו לאחר שנת 1995, ורופאים המעדיפים רפואה מבוססת-ראיות נוטים לרשום פחות תרופות מחוץ להתוויות.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתונים מהרשומות האלקטרוניות XXI Century מטעם Medical Office בקוויבק, להערכת השימוש מעבר להתוויות. במערכת זו, חייבים הרופאים לציין את ההתוויה לטיפול עבור כל תרופה הניתנת למטופלים. ההתוויה יכולה להיות כזו הכלולה בהתוויות המאושרות או מעבר להתוויות המקובלות, והרופאים יכולים לבחור אם לכתוב אם ההתוויה אינה רשומה, וכך יש קשר ישיר בין התרופה וההתוויה. למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון שניצל את החובה לכלול את המידע החשוב הנ”ל.

המערכת מצויה בשימוש בקוויבק משנת 2005.

מהנתונים עולה כי סך כולל של 113 רופאים מטפלים רשמו 253,347 מרשמים אלקטרוניים לכ-50,000 מטופלים בגילאי 18-100 שנים, בתקופה שבין ינואר 2005 ועד דצמבר 2009.

החוקרים מצאו כי בסך הכל, השכיחות של שימוש מעבר להתוויות עמדה על 11%. מבין המרשמים שניתנו מחוץ להתוויות, ב-79% מקרים לא הייתה עדות מדעית משמעותית.

מתן מרשמים לטיפול מחוץ להתוויות היה שונה מאוד בין משפחות תרופות שונות. תרופות בעלות פעילות במערכת העצבים המרכזית היו הנפוצות ביותר לשימוש מחוץ להתוויות (26.3%). מבין התרופות בעלות השפעה על מערכת העצבים המרכזית שניתנו מחוץ להתוויות בשכיחות הגבוהה ביותר, מציינים החוקרים את נוגדי הפרכוסים (66.6%), תרופות אנטי-פסיכוטיות (43.8%) ונוגדי-דיכאון (33.4%).

תרופות ספציפיות שהיו נפוצות בשימוש מעבר להתוויות המאושרות כללו את Quinine Sulphate (99.5% מהמרשמים), לאחריה Gabapentin (99.2%), Clonazepam (96.2%), Amitriptyline Hydrochloride (93.7%), Trazodone Hydrochloride (92.6%) ו-Betahistine Dihydrochloride (91.5%).

תרופות נגד זיהומים היו השניות בשכיחותן (17.1%) ולאחריהן תרופות לטיפול באוזניים, באף ובגרון.

תרופות לטיפול בסוכרת (0-2%), תרופות להורדת רמות שומנים בדם (0-5%) ותרופות נגד מיגרנה (0%) היו בשימוש הכי פחות נפוץ להתוויות שאינן מאושרות.

מהמחקר עולה עוד כי נשים נטו לקבל יותר תרופות מחוץ להתוויות, בהשוואה לגברים (11.8% לעומת 9.7%), ככל הנראה מאחר שבנשים קיימת נטייה גבוהה יותר לטפל בבעיות דוגמת חרדה, כאב רגליים לילי ונדודי שינה, ומרשם לטיפול מחוץ להתוויות נפוץ יותר במצבים אלו. בנוסף, כאמור, בקרב רופאים שהעדיפו לנקוט בגישות רפואה מבוססת-ראיות נרשמה שכיחות נמוכה יותר של מתן מרשמים לטיפול מחוץ להתוויות המאושרות.

Arch Intern Med. Published online April 16, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן