מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA או Food and Drug Administration) עדכן את האזהרה שפורסמה ביולי בנוגע לחשיבות הימנעות ממתן מרשם לטיפול במתילן-כחול או לינזוליד, בשילוב עם תרופות סרטונרגיות, בשל הסיכון להופעת תסמונת סרטונין.

ה-FDA הודיע כי הסיכון לאינטראקציה המסוכנת מוגבל בעיקרו לשני סוגים של תרופות סרטונרגיות, SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) ו-SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor).

הן מתילן כחול והן לינזוליד מעכבים את פעולת האנזים MAO A (Monoamine Oxidase A), האחראי לפירוק סרטונין. פעילות זו מאפשרת עליה ברמות הנוירוטרנסמיטור. כאשר סרטונין מצטבר לרמות גבוהות בחולים הנוטלים תרופות סרטונרגיות, עשויה להתפתח תסמונת סרטונין. הסימנים והתסמינים של התסמונת כוללים בלבול, היפראקטיביות, הפרעות זיכרון ושינויים מנטאליים אחרים; התכווצויות שרירים, הזעת-יתר, רעד או צמרמורות; שלשולים; הפרעות בקואורדינציה וחום.

בשתי הצהרות נפרדות אך דומות, שהתייחסו ללינזוליד ומתילן כחול, ה-FDA נסוג מהאזהרה המוקדמת בנוגע לתרופות סרטונורגיות. הסוכנות הודיעה כי לא כל התכשירים הללו עשויים לגרום לתסמונת סרטונין, בשילוב עם שתי התרופות האמורות. מרבית המקרים של תסמונת סרטונין שאירעו עם טיפול בלינזוליד, תועדו בחולים שנטלו SSRI או SNRI. בדומה, המקרים שאירעו עם מתילן כחול תועדו בחולים שנטלו תרופות דומות וכן Clomipramine, TCA (Tricyclic Antidepressant). הסוכנות מציינת כי למרבית החולים הללו ניתן מתילן כחול דרך הוריד, במהלך ניתוח פאראתירואיד.

מהסוכנות נמסר כי לא ידוע אם שילוב לינזוליד או מתילן כחול עם תרופות פסיכיאטריות בעלות פעילות סרטונרגית פחותה, כרוך בסיכון דומה. רשימת תרופות זו כוללת TCA, מעכבי MAO ומספר תרופות אחרות: Amoxapine, Maprotiline, Nefazodone, Trazodone, Bupropion, Busiprone ו-Mirtazapine.

בנוסף, מאחר ומתילן כחול הינה תרופה לא-מאושרת, עם מעט נתונים בנוגע לשימוש בה במצבים שונים, לא ידוע אם מתן התרופה באופן פומי או בזריקה, בניגוד למתן תוך-ורידי, לחולים המטופלים בתרופות סרטונרגיות, מעלה את הסיכון לתסמונת סרטונין. אי-ודאות דומה קיימת עם מתן מינונים תוך-ורידיים של פחות מ-1 מ”ג לק”ג.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ