תוצאות חיוביות לטיפול ב-Bupropion בנשים עם ירידה בחשק המיני (מתוך BJU Int)

מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו ב-BJU International, עולה כי Bupropion (וולבוטרין) עשוי לסייע בשיפור התסמינים בנשים צעירות עם ירידה בחשק המיני (HSDD Hypoactive Sexual Desire Disorder).

במחקר החדש חוקרים מאירן מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך הביא לשיפור בחשק המיני ב-116 נשים עם HSDD, שנטלו את התרופה למשך 12 שבועות.

בהשוואה ל-116 נשים שטופלו בפלסבו, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו גבוהים פי שתיים בנשים שטופלו ב- Bupropion.

לדברי החוקרים, בשלב זה, אין טיפול המקובל לשימוש בנשים עם HSDD. באירופה, מדבקת טסטוסטרון (Intrinsa) מאושר לטיפול ב-HSDD בנשים לאחר-מנופאוזה. טיפול זה אינו מאושר לשימוש בארה”ב.

החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך מביא לשיפור בתפקוד המיני בנשים הסובלות מתופעות לוואי עקב טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).

לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים חילקו באקראי 232 נשים, בין הגילאים 20-40, לטיפול ב- Bupropion בשחרור-ממושך או פלסבו כל יום, למשך 12 שבועות. כל הנשים אובחנו עם HSDD ולא סבלו מדיכאון או בעיות בריאותיות מג’וריות אחרות.

בתחילת המחקר, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו דומים בשתי קבוצות המחקר  – מעט מתחת ל-16, בממוצע. המדד הממוצע בנשים בריאות עם בן-זוג קבוע עומד על 33.6.

לאחר 12 שבועות, מדד זה השתפר ל-33.9 בקרב נשים שטופלו בנוגד הדיכאון, לעומת 16.9 בנשים בקבוצת הפלסבו.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עקב טיפול ב- Bupropion כללו כאבי ראש (9% מהמטופלות), הפרעות שינה ויובש בפה (שכיחות כל-אחת מהן עמדה על 7%), ובחילות וכאבי שרירים (שכיחות כל אחת מהן עמדה על 6%).

בעוד שמהממצאים עולה כי Bupropion משפר את החשק המיני, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של נוגד הדיכאון בנשים לפני-מנופאוזה עם HSDD.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את התפקיד של Bupropion בטיפול ב-HSDD. לא-ברור כיצד בדיוק Bupropion מביא לשיפור בתפקוד המיני. אחת התיאוריות היא כי הוא מגביר את פעילות דופמין ונוראפינפרין.

BJU Int 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן