ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Archives of General Psychiatry, עולה כי סימפטומים גופניים של דיכאון יכולים לשחק תפקיד חשוב בשלבים מוקדמים של התפתחות CVD (מחלה קרדיווסקולרית).
החוקרים לא מצאו קשר בין רגשות שליליים אחרים, כגון חרדה, עוינות וכעס, ובין טרשת עורקים תת קלינית במחקר הנוכחי. המחקר מצביע על סט ספציפי של סימפטומים הנקראים סומטו ווגטטיביים או סימפטומים גופניים של דיכאון, המנבאים CVD מעבר לגורמי הסיכון המסורתיים.
לדברי החוקרים, המחקר משמעותי היות והוא הראשון לבדוק בו זמנית רגשות שליליים חופפים. למרות שהממצאים מוקדמים והחוקרים לא יוצאים הם המלצות קליניות, המחקר חשוב כי הוא מצביע, שייתכן ויהיה אפשר לטפל בצד הגופני של דיכאון בעזרת טיפולים יותר תפורים, כגון פסיכותרפיה.
במחקר השתתפו גברים ונשים, כאשר העריכו סימפטומים של דיכאון, חרדה, כעס או עוינות בקרבן בנקודת ההתחלה. ממוצע עובי מדיה אינטימה של הקרוטיד נמדד על ידי אולטרה סאונד B-mode בנקודת ההתחלה ולאחר 3 שנים.
סימפטומי דיכאון גבוהים יותר בנקודת ההתחלה היו קשורים עם שינוי גדול יותר לאחר 3 שנים בעובי מדיה אינטימה של הקרוטיד, גם לאחר לקיחה בחשבון של גורמים דמוגרפיים, גורמי סיכון קרדיווסקולריים, שימוש בתרופות, מצבים רפואיים ורגשות שליליים אחרים (regression coefficient, 0.026; P = .002). אך מדדים של חרדה, כעס ועוינות לא היו קשורים לשינוי בעובי מדיה אינטימה של הקרוטיד.
אנליזת post-hoc, שבדקה סימפטומי דיכאון הראתה, שסימפטומים סומטו-ווגטטיביים של דיכאון, אך לא קוגניטיביים- אפקטיביים, היו קשורים בצורה חיובית עם שינוי בעובי מדיה אינטימה (regression coefficient, 0.027; P = .002).
סימפטומים סומטו-ווגטטיביים של דיכאון כוללים :עייפות, ישנוניות, הפרעות בתאבון ואיבוד עניין, בעוד שסימפטומים קוגניטיביים- אפקטיביים כוללים : עצבות, פסימיות וחוסר יכולת לקבל החלטות.
על כן, תוצאות המחקר מראות מצביעות על כך, שדיכאון, אך אולי לא כעס, עוינות וחרדה, עשויים להיות מעורבים בהתחלת ו/או בהתקדמות טרשת עורקים. עדיין לא ברור מדוע סימפטומים סומטו וגטטיביים של דיכאון מנבאים טרשת עורקים תת קלינית, בעוד שסימפטומים קוגניטיביים אפקטיביים לא.
במחקר נפרד באותו גיליון של Archives of General Psychiatry, חוקרים השוו 2 קוהורטות ממאגר הנתונים UK General Practice Research, אחד עם מחלת נפשית קשה והשני ללא. ההשוואה באה לבדוק שיעורי תמותה עקב CHD (מחלת לב קורונרית), שבץ ו-7 סוגי גידולים הכי נפוצים.
מחלה נפשית קשה, שכוללת סכיזופרניה או הפרעה בי פולרית, הייתה קשורה עם יותר מקרי תמותה מ-CHD ושבץ באנשים מתחת גיל 75. עודף מקרי התמותה הוסבר רק חלקית על ידי תרופות אנטי פסיכוטיות, עישון ומחסור סוציאלי בהתבסס על מיקום מספק שירות הרפואה הכללית.
שיעורי התמותה מגידולים לא עלו בקרב מטופלים עם מחלת נפשית קשה, עם יוצא דופן של מקרי תמותה מגידולים במערכת הנשימה, שמוסברים בחלקם על ידי עישון ומחסור.
לסיכום, יש צורך ביותר מחקר בנושא מניעה ראשונית ושניונית של מחלה קרדיווסקולרית באנשים עם מחלה נפשית קשה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!