התערבות מבוססת־טלפון למשך שנתיים שכללה תמיכה טלפונית בהובלת אחות והודעות טקסט קצרות לאימהות לוותה בירידה במדד מסת הגוף בילדים עד גיל חמש שנים, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, כך מדווחים חוקרים מאוסטרליה במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Obesity.

שירותי טל־רפואה צברו פופולאריות בעיקר במהלך מגפת הקורונה, כאשר הושהו מפגשים פנים־מול־פנים רבים; עם זאת, עד כה לא היו עדויות אודות התועלת של התערבויות טלפוניות או מבוססות־הודעות טקסט בילדים לפני גיל בית ספר ובמטפלים שלהם.

החוקרים השלימו מחקר הארכה של מחקר קליני להערכת היעילות של תכנית מבוססת־טלפון בת שנתיים להפחתת מדד מסת הגוף ושיפור הרגלים בריאים בקרב ילדים לפני גיל בית ספר.

במסגרת המחקר, 662 זוגות אם־ילד (ילדים בני 2 – 3 שנים) חולקו באקראי לתוכנית תמיכה מבוססת־טלפון בת חמישה שלבים, אשר כללו שיחות בהובלת אחות, הודעות טקסט וקבלת עלוני מידע בדואר אודות אורח חיים בריא (קבוצת התערבות), או מידע שאינו קשור להתערבות (קבוצת ביקורת).

לאחר השנה הראשונה, המשתתפים בקבוצת ההתערבות המשיכו לשנה שנייה (כאשר הילדים היו בני 3 – 4 שנים), ולאחר מכן תקופת מעקב בת שנה (כאשר הילדים היו בני 4 – 5 שנים); ההקצאה לקבוצות המקוריות נותרה לאורך כל המעקב.

התוצא העיקרי היה מדד מסת הגוף של הילד, אשר נקבע בגיל 3, 4 ו־5 שנים. תוצאים משניים כללו את הרגלי התזונה של הילדים, זמן משחק פעיל, זמן מסך ומשך שינה.

בקבוצת ההתערבות מדד מסת הגוף הממוצע היה נמוך יותר משמעותית לעומת קבוצת הביקורת בילדים בני 3 עד 5 שנים (15.90 לעומת 16.20, הבדל ממוצע של 0.30-, p=0.039).

ההשפעה של קבוצת ההתערבות הייתה בולטת יותר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה יותר (הבדל ממוצע של 0.57-, p=0.018).

בקבוצת ההתערבות תועד גם סיכוי גבוה יותר לעמידה בארבע המלצות תזונתיות, או יותר (יחס סיכויים מתוקן של 1.70, P=0.02), הימנעות מאכילה מול הטלוויזיה (יחס סיכויים מתוקן של 2.65, p<0.0001) והימנעות מאכילת מזון מהיר (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, p=0.047) בהשוואה לקבוצת הביקורת בילדים בני 3 עד 5 שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בתועלת האפשרית של שירותי טל-רפואה לשיפור הסיכון להשמנת-יתר בילדים לפני גיל בית-ספר, בפרט באלו ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה.

Int J Obesity, Oct 2025

לידיעה במדסקייפ