מחקר חדש שפורסם ב- JAMA Pediatrics הראה כי בדיקת אולטרא-סאונד כמותית של הריאות יכולה להנחות במדויק את הצורך במתן סורפקטנט ביילודים עם פגות מאוחרת ובאלו שנולדו במועד עם אי ספיקת נשימתית המתרחשת זמן קצר לאחר הלידה.
לפי המחקר, בשנים האחרונות, בדיקת אולטרא-סאונד של הריאות הופכת לכלי שימושי בזכות הקלות, היעדר הפולשנות והדיוק שלה, ומאפשרת אבחון מדויק של הפרעות נשימה ביילודים. שימוש בציונים כמותיים של בדיקת אולטרא-סאונד יכול להנחות התערבויות נשימתיות, וציון בדיקת אולטרא-סאונד לריאות (LUS) אומת לשימוש ביילודים. טיפול בסורפקטנט הוא אבן הפינה בטיפול במצוקת נשימתית (RDS) כאשר מתן החומר מבוסס בעיקר על רמות החמצן בשאיפה (FiO2). עם זאת, השימוש ב FiO2-הוא שיטה פשוטה מדי ואינה לוקחת בחשבון גורמים נוספים בהם יש להתחשב.
המחקר היה מחקר פרוספקטיבי, בינלאומי ורב-מרכזי, ובחן 157 יילודים. המחקר בחן את ציון ה-LUS בהשוואה למבחנים אחרים (בעזרת בדיקת דיוק גלובלי) וכמבחן טריאז’ (בעזרת הערכת הרגישות של הבדיקה). היילודים במחקר עברו בדיקת אולטרא-סאונד בזמן חציוני של 3 שעות.
המחקר הראה כי הדיוק והרגישות הגלובליים הגבוהים ביותר הושגו בעזרת ערכי LUS ‘גבוהים מ-8’ או ‘4 ומטה’, בהתאמה. ניתוח תת-קבוצות נתן דיוק אבחוני דומה בילודים שנולדו בפגות מאוחרת (AUC, 0.89; 95% CI, 0.81-0.97; n = 111) ובטווח התקין (AUC, 0.84; 95% CI, 0.73-0.96; n=46). לאחר התאמה לגיל ההריון, LUS נמצא בקורלציה מובהקת עם SpO2:FiO2 (adjusted β, −10.4; 95% CI, −14.0 – −6.7; P < .001) ו-OSI (adjusted β, 0.2; 95% CI, 0.1-0.3; P < .001).
הערות עורך:
בשנים האחרונות בדיקת אולרא-סאונד של הריאות הולכת ותופסת מקום בשימוש הקליני היום יומי. מחקר זה מדגים אפשרות נוספת לשימוש קליני של US ריאות. לאחר אימון לא ארוך, ניתן לזהות מצבים בעזרת אולטרא-סאונד ריאות ולטפל בצורה טובה יותר בילודים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!