שימוש בתרופות אנטיביוטיות ובתרופות לדיכוי הפרשת חומצה בזמן היריון מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות אלרגיה למזון בתינוק, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין אלרגיה למזון בתינוקות ובין שימוש בתרופות אנטיביוטיות ותרופות לדיכוי הפרשת חומצה במהלך היריון. לאור זאת, הם בחנו את הקשר בין תרופות אלו ובין היארעות אלרגיה למזון בתינוקות עד גיל 12 חודשים במסגרת מחקר פרוספקטיבי שכלל 921 תינוקות אשר אושפזו עם ברונכיוליטיס והיו בגיל חציוני של 3 חודשים בעת הגיוס למחקר.

החוקרים התבססו על דיווחי הורים ורשומות רפואיות לקביעת שימוש בתרופות אנטיביוטיות ותרופות לדיכוי הפרשת חומצה. לאחר מכן, הם סיווגו את הילדים ככאלו עם אבחנה סבירה של אלרגיה למזון, תינוקות עם אבחנה אפשרית של אלרגיה למזון או כאלו בהם אבחנה של אלרגיה לביצים, חלב, בוטנים או אגוזים, זאת על-סמך אלגוריתם שהתבסס על דיווחי הורים, רשומות רפואיות, רמות נוגדני IgE ספציפי בדם ותבחינים עוריים.

מבין כלל המדגם, ב-16% מהמקרים תועדה חשיפה אימהית לתרופות לדיכוי הפרשת חומצה וב-46% תועדה חשיפה לתרופות אנטיביוטיות בזמן היריון או סביב הלידה.

בגיל שנה אחת, ב-1.4% מהתינוקות תועדה אבחנה סבירה של אלרגיה למזון, ב-2.1% תועדה אבחנה אפשרית של אלרגיה למזון וב-82% נקבע כי אבחנה של אלרגיה למזון אינה סבירה.

לאחר תקנון לגיל, הסיכויים לאלרגיה אפשרית או סבירה למזון עלו עם חשיפה אימהית לתרופות לדיכוי הפרשת חומצה (יחס סיכויים מתוקן של 2.33, רווח בר-סמך 95% של 1.07-5.07) וחשיפה אימהית לטיפול אנטיביוטי (יחס סיכויים מתוקן של 3.54, רווח בר-סמך 95% של 1.56-8.04), בהשוואה לילדים ללא חשיפות דומות.

החוקרים הופתעו כי חשיפה אימהית לתרופות השפיעה באופן כזה על הסיכון להתפתחות אלרגיה למזון בגיל כה צעיר.

ממצאי המחקר תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת הקשר בין חשיפה אימהית לתרופות ובין הסיכון לאלרגיה למזון במהלך הילדות.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAAAI

לידיעה ב-Healio