הפרעות שינה בילדות עשויות להימשך לחיים הבוגרים (Pediatrics)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי תסמיני אינסומניה בילדות עשויים להימשך לאורך זמן, לגיל ההתבגרות ואף לבגרות.

במחקר קודם החוקרים דיווח כי אינסומניה מהווה בעיה חשובה בילדים, כאשר 52% מהצעירים סבלו מתסמיני אינסומניה במהלך תקופת הילדות. מנתונים עדכניים יותר עלה כי לתסמינים אלו עשויות להיות השפעות שליליות על הבריאות הנפשית של מבוגרים צעירים.

במחקר עוקבה שארך 15 שנים, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 502 ילדים (גיל חציוני של 9 שנים) אשר השלימו בדיקה לאחר 7.4 שנים כמתבגרים, בגיל ממוצע של 16 שנים, ו-15 שנים מאוחר יותר כבוגרים. במהלך השלב הראשון, 118 משתתפים זוהו כחולים עם תסמיני אינסומניה, מספר שעלה ל-120 בגיל ההתבגרות והמספר עלה ל-214 בספירה האחרונה.

מהנתונים עולה כי 43% מהילדים סבלו מתסמינים ממושכים של אינסומניה לתוך גיל ההתבגרות, כאשר ב-20% תועדה החמרה לאינסומניה בבגרות והסיכון להחמרת תסמיני אינסומניה לאבחנה של אינסומניה בבגרות היה הגדול ביותר במתבגרים שישנו מעט בלילה.

בקרב אלו עם תסמיני אינסומניה, המגמה הנפוצה לה ניתן לצפות, לפחות ב-40% מהילדים, היא המשך הפרעת השינה לאורך כל הדרך עד לבגרות.

מהנתונים עולה כי המגמה השניה בשכיחות לתסמיני אינסומניה הייתה הפוגה, כאשר ב-27% מהילדים התסמינים חלפו במעבר לגיל ההתבגרות וב-11% נוספים התסמינים חלפו עד לתקופת הבגרות.

החוקרים מציינים כי יש לתת עדיפות להתערבויות שינה מוקדמות ואל לרופאי ילדים לצפות כי תסמיני אינסומניה יחלפו מעצמם בחלק גדול מהילדים.

ממצאים אלו אינם רק תומכים בהתערבויות שינה מוקדמות אלא גם מזהות את גיל ההתבגרות כתקופה הקריטית להשפעות השליליות של הפרעות שינה.

Pediatrics, 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן